ממלכת הזוהר › זוהר › ספרא דצניעותא › מאמר 5: פרקא רביעאה עתיקא וזעירא דאנפין- תוצא הארץ נפש חיה, וסוד י' הסתימה והגלויה › פיסקה 6 (קעח ע"ב)

׳ויראו בני האלהים את בנות האדם׳- ׳אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך׳, מתחבקן לעילא ונחתו ירתו עפרא

ספרא דצניעותא · פרקא רביעאה עתיקא וזעירא דאנפין- תוצא הארץ נפש חיה, וסוד י' הסתימה והגלויה · מאמר 5 · פיסקה 6 · דף קעח ע"ב

לשון הזוהר

(בראשית ו ב) ׳וַיִּרְאוּ בְּנִי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, הַיְינוּ׳ דִּכְתִּיב, (יהושע ב א) ׳שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר, מַאי בְּנוֹת הָאָדָם׳. דִּכְתִּיב, (מלכים א ג טז) ׳אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ׳. בְּגִינֵיהוֹן כְּתִיב, ׳כִּי רְאוּ כִּי חָכְמַת אֱלהִים בְּקִרְבּוֹ׳ וְגוֹ'. אָז תָּבֹאנָה וְלָא בְּקַדְמִיתָא. בְּקִיסְטְרָא דְּקִיטוּרֵי דְּפִיגָאן, תְּרֵין מִתְחַבְּקָן הֲווֹ לְעֵילָּא, לְתַתָּא נָחְתוּ יַרְתּוּ עַפְרָא, אִבֵּדוּ חוּלָקָא טָבָא דְּהֲוָה בְּהוּ. עָטָרָא דְבוּמְלָא (ס"א דחמלא') וְאִתְעַטָּר בְּקוּסְטָא דְּעִנְבָא. (שמות יד טו) ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳. אֵלָי דַּיְיקָא. ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָּעוּ׳. וְיִּסָּעוּ דַּיְיקָא. בְּמַזָּלָא הֲוָה תָּלֵי, דְּבָעָא לְאוֹקִיר דִּקְנֵיהּ. (שמות טו כו) ׳וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו עַד כָּאן׳. ׳כִּי אֲנִי יהו"ה רֹפְאֶיךָ׳ - לְהַאי דַּוקָא.

תרגום

(בראשית ו ב) ׳וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם (בראשית ו, ב)׳, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב א) ׳שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר׳ - מַהוּ ׳בְּנוֹת הָאָדָם׳. שֶׁכָּתוּב, (מלכים א ג טז) ׳אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ (מלכים א ג, טז)׳ - בִּשְׁבִילָן כָּתוּב, ׳כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ׳ וְגוֹ׳. - ׳אָז תָּבֹאנָה׳, וְלֹא מִקֹּדֶם לָכֵן. בְּשִׁלְטוֹן צוּרוֹת שֶׁל פַּגָּה, שְׁנַיִם מְחֻבָּקִים הָיוּ לְמַעְלָה, לְמַטָּה יָרְדוּ, יָרְשׁוּ עָפָר, אִבְּדוּ אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁהָיָה בָּהֶם. עֲטֶרֶת רַחֲמִים, וְנִתְעַטְּרוּ בְּמִדַּת עֲנָבִים. (שמות יד טו) ׳וַיֹּאמֶר ה׳ ׳אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ (שמות יד, טו)׳ - ׳אֵלָי׳ דַּוְקָא. ׳׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ׳׳ - ׳וְיִסָּעוּ׳ דַּוְקָא. בְּמַזָּלָא הָיָה תָּלוּי, שֶׁרָצָה לְיַקֵּר אֶת דִּקְנוֹ. (שמות טו כו) ׳׳וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו׳ (שמות טו, כו)׳. ׳כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ׳ - - לָזֶה דַּוְקָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (בראשית ו ב) ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם, היינו׳ דכתיב, (יהושע ב א) ׳שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, מאי בנות האדם׳. דכתיב, (מלכים א ג טז) ׳אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך׳. בגיניהון כתיב, ׳כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו׳ וגו'. אז תבאנה ולא בקדמיתא. בקיסטרא דקיטורי דפיגאן, תרין מתחבקן הוו לעילא, לתתא נחתו ירתו עפרא, אבדו חולקא טבא דהוה בהו. עטרא דבומלא (ס"א דחמלא') ואתעטר בקוסטא דענבא. (שמות יד טו) ׳ויאמר יהו"ה אל משה מה תצעק אלי׳. אלי דייקא. ׳דבר אל בני ישראל ויסעו׳. ויסעו דייקא. במזלא הוה תלי, דבעא לאוקיר דקניה. (שמות טו כו) ׳והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו עד כאן׳. ׳כי אני יהו"ה רפאיך׳ - להאי דוקא.

התרגום: (בראשית ו ב) ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו, ב)׳, הינו שכתוב (יהושע ב א) ׳שנים אנשים מרגלים חרש לאמר׳ - מהו ׳בנות האדם׳. שכתוב, (מלכים א ג טז) ׳אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך (מלכים א ג, טז)׳ - בשבילן כתוב, ׳כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו׳ וגו׳. - ׳אז תבאנה׳, ולא מקדם לכן. בשלטון צורות של פגה, שנים מחבקים היו למעלה, למטה ירדו, ירשו עפר, אבדו את החלק הטוב שהיה בהם. עטרת רחמים, ונתעטרו במדת ענבים. (שמות יד טו) ׳ויאמר ה׳ ׳אל משה מה תצעק אלי׳ (שמות יד, טו)׳ - ׳אלי׳ דוקא. ׳דבר אל בני ישראל ויסעו׳ - ׳ויסעו׳ דוקא. במזלא היה תלוי, שרצה ליקר את דקנו. (שמות טו כו) ׳והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו׳ (שמות טו, כו)׳. ׳כי אני ה׳ רפאך׳ - - לזה דוקא.

מן המפרשים

הסולם: ויראו בני האלהים וכו' : ויראו בני האלהים את בנות האדם , היינו שכתוב, שנים אנשים מרגלי חרש לאמר. מהו, בנות האדם, שכתוב אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך. בשבילם כתוב, כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו וגו'. אז תבאנה, ולא מקודם לכן.…

ביאור הגר"א: בג"ד ד"ו תרין: ר"ל לכן פי' של ד"ו תרין כמ"ש (ברכות ס"א א') אדה"ר דו פרצופין נברא. ד"ו דכר ונוקב' - כנ"ל ואינון פרצופין דכר ונוקבא. והכל באותיות ד"ו כנ"ל: ד"ו תרין קפלין - ר"ל שני עמודים כמ"ש (עירובין שם) מאי דיומדין די"ו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: