ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 8: מדוע באתי ואין איש - סוד עשרה הראשונים בבית הכנסת ושלמות השכינה › פיסקה 2 (קכו ע"א)

אשרי הנמצא מעשרה הראשונים בבית הכנסת שבו נשלמת השכינה

נשא · מדוע באתי ואין איש - סוד עשרה הראשונים בבית הכנסת ושלמות השכינה · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קכו ע"א

לשון הזוהר

זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתְּכַח מֵאִינּוּן עַשְׂרָה קַדְמָאָה בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, בְּגִין דִּבְהוּ אִשְׁתְּלִים מַה דְּאִשְׁתְּלִים, וְאִינּוּן מִתְקַדְּשֵׁי בְּקַדְמִיתָא בִּשְׁכִינְתָּא. וְהָא אִתְּמַר. וְהָא בַּעְיָא דְּיִשְׁתְּכָחוּ עַשְׂרָה בְּזִמְנָא חֲדָא בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא. וְלָא יֵיתוּ פִּסְקֵי פִּסְקֵי, דְּלָא יִתְעַכֵּב שְׁלִימוּ דְּשַׁיְיפִין, דְּהָא בַּר נָשׁ בְּזִמְנָא חַד עָבֵד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַתְקִין לֵיהּ כַּחֲדָא כָּל שַׁיְיפֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הוּא עָשְׂךָ וַיְכוֹנֲנֶךָ׳ (דברים לב, ו). (חסר וזהו הוא) תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּלִימוּ שַׁיְיפוֹי, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְתָּקַּן לְכָל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא כַּדְּקָא יָאוּת. כְּגַוְונָא דָּא, כֵּיוָן דִּשְׁכִינְתָּא אַקְדִּימַת לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, בַּעְיָין עַשְׂרָה דְּיִשְׁתַּכְּחוּן תַּמָּן כַּחֲדָא, וְיִשְׁתְּלִים מַה דְּיִשְׁתְּלִים. וּלְבָתַר דְּאִתְתְּקַן כֹּלָּא. וּבְמָּה הִיא תִּיקוּנָא דְּכֹלָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ׳ (משלי יד, כח). וְעַל דָּא עַמָּא דְּאַתְיָיאן לְבָתַר כֵּן, כֻּלְּהוּ תִּיקוּנָא דְּגוּפָא.

תרגום

אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁנִּמְצָא מֵעֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִשְׁלָם מַה שֶּׁנִּשְׁלָם, וְהֵם מִתְקַדְּשִׁים בַּהַתְחָלָה בַּשְּׁכִינָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וַהֲרֵי צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצְאוּ עֲשָׂרָה בִּזְמַן אֶחָד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא יָבֹאוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, שֶׁלֹּא תִתְעַכֵּב שְׁלֵמוּת הָאֵיבָרִים, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם בִּזְמַן אֶחָד עֲשָׂאוֹ הקב"ה, וְהִתְקִינוֹ כְאֶחָד כָּל הָאֵיבָרִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳הוּא עָשְׂךְ וַיְכֹנֲנֶךְ (דברים לב, ו)׳. בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁלְמוּ אֵיבְרֵי הָאָדָם, בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְתַּקֵּן לְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר כָּרָאוּי. כְּמוֹ זֶה, כֵּיוָן שֶׁשְּׁכִינָה מַקְדִּימָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, צָרִיךְ עֲשָׂרָה שֶׁיִּמָּצְאוּ שָׁם כְּאֶחָד, וְיִשְׁתַּלֵּם מַה שֶּׁיִּשְׁתַּלֵּם. וְאַחַר שֶׁמִּתְתַּקֵּן הַכֹּל. וּבַמָּה הוּא תִּקּוּן הַכֹּל? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יד) ׳בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (משלי יד, כח)׳. וְעַל זֶה הָעָם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, כֻּלָּם תִּקּוּן הַגּוּף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא. והא אתמר. והא בעיא דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין, דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קודשא בריך הוא, ואתקין ליה כחדא כל שייפי, הדא הוא דכתיב, ׳הוא עשך ויכוננך׳ (דברים לב, ו). (חסר וזהו הוא) תא חזי, כיון דבר נש אשתלימו שייפוי, בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות. כגוונא דא, כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא, וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא. כמה דאת אמר ׳ברב עם הדרת מלך׳ (משלי יד, כח). ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן, כלהו תיקונא דגופא.

התרגום: אשרי האיש שנמצא מעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבו נשלם מה שנשלם, והם מתקדשים בהתחלה בשכינה, והרי נתבאר. והרי צריך שימצאו עשרה בזמן אחד בבית הכנסת, ולא יבאו קבוצות קבוצות, שלא תתעכב שלמות האיברים, שהרי האדם בזמן אחד עשאו הקב"ה, והתקינו כאחד כל האיברים. זהו שכתוב (דברים לב) ׳הוא עשך ויכננך (דברים לב, ו)׳. בא ראה, כיון שנשלמו איברי האדם, באותו זמן התתקן לכל איבר ואיבר כראוי. כמו זה, כיון ששכינה מקדימה לבית הכנסת, צריך עשרה שימצאו שם כאחד, וישתלם מה שישתלם. ואחר שמתתקן הכל. ובמה הוא תקון הכל? כמו שנאמר (משלי יד) ׳ברב עם הדרת מלך (משלי יד, כח)׳. ועל זה העם שבא אחר כך, כלם תקון הגוף.

מן המפרשים

אור החמה: הה"ד הוא עשך וכו' כלומר אי הוה אמר קרא עשך לחוד הוה משמע דעביד ליה פסקי פסקי לכך אמר הכתוב ויכוננך דהיינו דאתקין ליה בחדא זמנא כל שייפוי בבת א' נעשה הכל והיינו ויכוננך בשעה שעשך הפכך שלא תהיה חסר דבר אלא עשיה של כוננות ופירוש…

הסולם: זכאה ההוא ב״נ וכו׳ : אשרי הוא האדם הנמצא מאלו עשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלם מה שנשלם דהיינו העדה. שאינו פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וכבר למדנו. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: