רשע אחד בעולם גורם קלקול לרבים - יונה שלא רצה בשליחות ריבונו
נשא · כי יפתח איש בור - סוד מעלת התשובה המתקנת למעלה ולמטה כאחד · מאמר 4 · פיסקה 6 · דף קכב ע"ב
לשון הזוהר
חַיָּיבָא חַד בְּעָלְמָא, קִלְקוּלָא דְּכַמָּה אַחֲרָנִין בְּגִינֵיהּ. וַוי לַחַיָּיבָא, וַוי לִשְׁבִיבֵיהּ. תָּא חֲזֵי, יוֹנָה, בְּגִין דְּלָא בָּעָא לְמֵהַךְ בִּשְׁלִיחוּתָא דְּמָארֵיהּ, כַּמָה בְּנֵי נָשָׁא הֲווֹ אִתְאֲבִידוּ בְּגִינֵיהּ בְּיַמָּא, עַד דְּכֻלְּהוּ אָהַדְרוּ עֲלוֹי, וְדָאִינוּ לֵיהּ בְּדִינָא בְּיַמָּא, וּכְדֵין אִשְׁתֵּזִיבוּ כֻּלְּהוּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עָלֵיהּ לְבָתַר, וְשֵׁזִיב כַּמָה אוֹכְלֹסִין בְּעָלְמָא. אֵימָתַי. כַּד אַהְדָּר לְמָארֵיהּ מִגּוֹ עַקְתֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יהו"ה וַיַּעֲנֵנִי׳ (יונה ב, ג). וּכְתִיב, ׳מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶרְחָב יָהּ וְגוֹ'׳ (תהילים קיח, ה).
תרגום
רָשָׁע אֶחָד בָּעוֹלָם - בִּגְלָלוֹ יֵשׁ קִלְקוּל לְכַמָּה אֲחֵרִים. אוֹי לָרָשָׁע, אוֹי לִשְׁכֵנוֹ! בּא רְאֵה, יוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת רִבּוֹנוֹ, כַּמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ אוֹבְדִים בִּגְלָלוֹ בַּיָּם, עַד שֶׁכֻּלָּם חָזְרוּ עָלָיו וְדָנוּ אוֹתוֹ בְּדִין בַּיָּם, וְאָז נִצְּלוּ כֻלָּם, וְאַחַר כָּךְ הקב"ה רִחֵם עָלָיו, וְהִצִּיל כַּמָּה אוּכְלוּסִים בָּעוֹלָם. מָתַי? כְּשֶׁחָזַר לְרִבּוֹנוֹ מִתּוֹךְ צָרָתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי׳ (יונה ב, ג) - וְכָתוּב ׳מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ וְגוֹ'׳ (תהלים קיח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חייבא חד בעלמא, קלקולא דכמה אחרנין בגיניה. ווי לחייבא, ווי לשביביה. תא חזי, יונה, בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה, כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא, עד דכלהו אהדרו עלוי, ודאינו ליה בדינא בימא, וכדין אשתזיבו כלהו, וקודשא בריך הוא חס עליה לבתר, ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי. כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב, ׳קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני׳ (יונה ב, ג). וכתיב, ׳מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'׳ (תהילים קיח, ה).
התרגום: רשע אחד בעולם - בגללו יש קלקול לכמה אחרים. אוי לרשע, אוי לשכנו! בא ראה, יונה, משום שלא רצה ללכת בשליחות רבונו, כמה אנשים היו אובדים בגללו בים, עד שכלם חזרו עליו ודנו אותו בדין בים, ואז נצלו כלם, ואחר כך הקב"ה רחם עליו, והציל כמה אוכלוסים בעולם. מתי? כשחזר לרבונו מתוך צרתו. זהו שכתוב ׳קראתי מצרה לי אל ה' ויענני׳ (יונה ב, ג) - וכתוב ׳מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'׳ (תהלים קיח).
מן המפרשים
אור יקר: קראתי מצרה לי אל ה׳ ויענני כתיב תיקון שלם ממש בשני בחינות לעילא ותתא לשתי בחינות לו ולכל העולם, קלקולא דכמה אוחרנין היינו יש נספה בלא משפט שמעורר הדין ופוגם גם ברשעים אחרים שהיו צדיקים בדינם לפי שעה, ועל אלו וכיוצא בהם נאמר…
הסולם: חייבא חד בעלמא וכו׳ : רשע אחד בעולם, כמה אחרים נזוקים בשבילו. אוי לרשע אוי לשכנו. בוא וראה, יונה, משום שלא רצה ללכת בשליחות אדונו, כמה בני אדם היו נאבדים בשבילו בים עד שכולם חזרו עליו ודנו אותו בדין להשליכו לים. ואז ניצולו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: