כהן שלא יודע סוד זה וסוד הברכה אין ברכתו ברכה כלל
נשא · כה תברכו אמור להם - סוד עשרים ושתים אותיות ברכת כהנים · מאמר 15 · פיסקה 16 · דף קמו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל כֹּהֵן דְּלָא יָדַע רָזָא דָּא, וּלְמַאן מְבָרֵךְ, וּמַאן הִיא בִּרְכָתָא דִּמְבָרֵךְ - לָאו בִּרְכָתָא דִּילֵיהּ בִּרְכָתָא, וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳כִּי שִׂפְתֵי כֹּהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ׳ (מלאכי ב, ז) - מַאי דַעַת. דַעַת סְתָם. ׳וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ׳ - עִלָּאִין, יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. וּמַאי יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. תּוֹרָה. תּוֹרָה סְתָם. הֵיךְ אֲחִידָא תּוֹרָה דִּלְעֵילָּא דְּאִקְרֵי תּוֹרָה סְתָם. דְּתַנְיָא, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין דְּאִתְקְרוּן הָכִי. מַאי טַעְמָא. ׳כִּי מַלְאַךְ יהו׳ " ׳ה צְבָאוֹת הוּא׳. וְתָנֵינָא, דְּבָעֵי כַּהֲנָא לְכַוְּונָא בְּאִינּוּן מִלִּין דִּלְעֵילָּא, לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ סוֹד זֶה, וּלְמִי מְבָרֵךְ, וּמַהִי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ - אֵין בִּרְכָתוֹ בְּרָכָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ׳ (מלאכי ב, ז) - מַה זֶּה דַּעַת? דַּעַת סְתָם. ׳וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ׳ - עֶלְיוֹנִים יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ. וּמַה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ? תּוֹרָה. תּוֹרָה סְתָם. אֵיךְ אֲחוּזָה תוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנִּקְרֵאת תּוֹרָה סְתָם? שֶׁלָּמַדְנוּ, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּאוֹתָם כְּתָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁנִּקְרְאוּ כָּךְ. מָה הַטַּעַם? ׳כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא׳ - וְלָמַדְנוּ שֶׁצָּרִיךְ הַכֹּהֵן לְכַוֵּן בְּאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כל כהן דלא ידע רזא דא, ולמאן מברך, ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא, והיינו דכתיב, ׳כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו׳ (מלאכי ב, ז) - מאי דעת. דעת סתם. ׳ותורה יבקשו מפיהו׳ - עלאין, יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו. תורה. תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם. דתניא, תורה שבכתב ותורה שבעל פה באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא. ׳כי מלאך יהו׳ " ׳ה צבאות הוא׳. ותנינא, דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא, ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך.
התרגום: אמר רבי יהודה, כל כהן שלא יודע סוד זה, ולמי מברך, ומהי הברכה שמברך - אין ברכתו ברכה, והינו מה שכתוב ׳כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו׳ (מלאכי ב, ז) - מה זה דעת? דעת סתם. ׳ותורה יבקשו מפיהו׳ - עליונים יבקשו מפיהו. ומה יבקשו מפיהו? תורה. תורה סתם. איך אחוזה תורה שלמעלה שנקראת תורה סתם? שלמדנו, תורה שבכתב ותורה שבעל פה באותם כתרים עליונים שנקראו כך. מה הטעם? ׳כי מלאך ה' צבאות הוא׳ - ולמדנו שצריך הכהן לכון באותם דברים שלמעלה ליחד את השם הקדוש כפי שצריך.
מן המפרשים
מקדש מלך: מאי דעת דעת סתם יובן בהקדים מ"ש הרב בס"הכ בדרוש ברכת כהנים וז"ל ואמנם שם הוי"ה זו שביברכך היא במילוי יוד"ין ובניקוד חו"לם צי"רי קמ"ץ צי"רי עכ"ל. ואיתא באוצ"ח בדרוש המריפים כי כלי הפנימי של דעת הוא הוי"ה דע"ב. והנשמה של דעת היא…
אור החמה: ותורה יבקשו מפיהו עילאין וכו' כלומר אפילו אותם שהם במרכבה עליונים כולם מבקשים תורה שהיא מלכות מפיהו מפני שכל עליונים הם שואבים שפע ממלכות וכיון שזה מייחד' עם בעלה ומושכ' למטה היא מקור להשפע' אל כל עליונים ותחתונים ולכך תורה…
הסולם: א״ר יהודה כל וכו׳ : אר״י, כל כהן שאינו יודע סוד הזה, ולמי הוא מברך, ומה היא הברכה שמברך אין הברכה שלו ברכה. והיינו שכתוב, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. מהו דעת. הוא דעת סתם. דהיינו ספירת הדעת המיחדת חו״ב. ותורה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: