ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 13: וחסד ה מעולם ועד עולם על יראיו - סוד יראה ענוה וחסידות באדם › פיסקה 6 (קמה ע"ב)

אדם כלל זכר ונוקבא - המתחבר בשניהם נקרא אדם ושורה בו יראה וחסד

נשא · וחסד ה מעולם ועד עולם על יראיו - סוד יראה ענוה וחסידות באדם · מאמר 13 · פיסקה 6 · דף קמה ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא תָּנֵינָן אָדָם כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכָא הוּא, בִּכְלָלָא דְּאָדָם, דְּמַאן דְּאִתְחַבָּר דְּכַר וְנוּקְבָּא, אִקְרֵי אָדָם, וּכְדֵין דָּחִיל חֲטָאָן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שַׁרְיָא בֵּיהּ עֲנָוָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ חֶסֶד. וּמַאן דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, לָא הֲווֹ בֵּיהּ לֹא יִרְאָה וְלֹא עֲנָוָה וְלֹא חֲסִידוּת. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי אָדָם כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְכֵיוָן דְּאִקְרֵי אָדָם, שַׁרְיָיא בֵּיהּ חֶסֶד, דִּכְתִּיב, ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְגוֹ'׳ (תהילים פט, ג). וְלָא יָכִיל לְאִתְבָּנָאָה, אִי לָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, אָדָם כְּלַל זָכָר וְנוּקְבָּא. אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה בִּכְלָל שֶׁל אָדָם, שֶׁמִּי שֶׁמִּתְחַבֵּר זָכָר וְנוּקְבָּא, נִקְרָא אָדָם, וְאָז יְרֵא חֵטְא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹרָה בּוֹ עֲנָוָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹרֶה בּוֹ חֶסֶד. וּמִי שֶׁלֹּא נִמְצָא זָכָר וְנוּקְבָּא, אֵין בּוֹ לֹא יִרְאָה וְלֹא עֲנָוָה וְלֹא חֲסִידוּת. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא אָדָם כְּלַל הַכֹּל. וְכֵיוָן שֶׁנִּקְרָא אָדָם, שׁוֹרֶה בּוֹ חֶסֶד, שֶׁכָּתוּב ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה וְגוֹ'׳ (שם פט, ג). וְלֹא יָכוֹל לְהִבָּנוֹת אִם לֹא נִמְצָא זָכָר וְנוּקְבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא. אמר ליה ודאי הכא הוא, בכללא דאדם, דמאן דאתחבר דכר ונוקבא, אקרי אדם, וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא שריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא, לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם, שרייא ביה חסד, דכתיב, ׳אמרתי עולם חסד יבנה וגו'׳ (תהילים פט, ג). ולא יכיל לאתבנאה, אי לא אשתכח דכר ונוקבא.

התרגום: אמר רבי יהודה, והרי שנינו, אדם כלל זכר ונוקבא. אמר לו, ודאי כך זה בכלל של אדם, שמי שמתחבר זכר ונוקבא, נקרא אדם, ואז ירא חטא. ולא עוד, אלא ששורה בו ענוה. ולא עוד, אלא ששורה בו חסד. ומי שלא נמצא זכר ונוקבא, אין בו לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ומשום כך נקרא אדם כלל הכל. וכיון שנקרא אדם, שורה בו חסד, שכתוב ׳אמרתי עולם חסד יבנה וגו'׳ (שם פט, ג). ולא יכול להבנות אם לא נמצא זכר ונוקבא.

מן המפרשים

הסולם: א"ר יהודה וכו׳: אר״י, והרי למדנו, אדם הוא כלל של זכר ונקבה. אמר לו, ודאי כך הוא, שהוא בכלל אדם, כי מי שנתחבר דכר ונוקבא נקרא אדם, ואז הוא ירא שמים. ולא עוד אלא ששורה בו ענוה. ולא עוד אלא ששורה בו חסד. ומי שלא נמצא דכר ונוקבא,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: