ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 14: יהודי מגלה סוד ארבעת המינים וסוד וה' ואלהים למבול וסדום › פיסקה 21 (סד ע"ב)

הקב"ה נסתר וגלוי - כמעשה האדם בסתר ובגלוי

נח · יהודי מגלה סוד ארבעת המינים וסוד וה' ואלהים למבול וסדום · מאמר 14 · פיסקה 21 · דף סד ע"ב

לשון הזוהר

וְרָזָא (ודא) אוֹלִיפְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָתִים וְגַלְיָא. גַּלְיָא הוּא בֵּי דִינָא דִלְתַתָּא. סָתִים הוּא אֲתַר דְּכָל בִּרְכָאן נָפְקֵי מִתַּמָּן. וּבְגִין כָּךְ כָּל מִלּוֹי דְּבַר נָשׁ דְּאִנּוּן בִּסְתִימוּ בִּרְכָאן שַׁרְיָין עֲלוֹי. וְכָל דְּאִנּוּן בְּאִתְגַּלְּיָא הַהוּא אֲתַר דְּבֵי דִינָא שָׁרְיָאן עֲלוֹי בְּגִין דְּאִיהוּ אֲתַר בְּאִתְגְּלֵי וְהַהוּא דְאִקְרֵי רַע עַיִן שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וְכֹלָּא הוּא בְּרָזָא עִלָּאָה כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.

תרגום

וְסוֹד (זֶה) לָמַדְנוּ - הקב"ה נִסְתָּר וְגָלוּי. גָּלוּי הוּא בֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה, וְנִסְתָּר הוּא מָקוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִשָּׁם. וְלָכֵן כָּל דִּבְרֵי הָאָדָם שֶׁהֵם בַּסֵּתֶר, בְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו. וְכָל אוֹתָם שֶׁבַּנִּגְלֶה, אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל בֵּית דִּין שׁוֹרִים עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מָקוֹם בְּגִלּוּי, וְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא רַע עַיִן שׁוֹלֵט עָלָיו, וְהַכֹּל הוּא בְּסוֹד עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא (ודא) אוליפנא קודשא בריך הוא סתים וגליא. גליא הוא בי דינא דלתתא. סתים הוא אתר דכל ברכאן נפקי מתמן. ובגין כך כל מלוי דבר נש דאנון בסתימו ברכאן שריין עלוי. וכל דאנון באתגליא ההוא אתר דבי דינא שריאן עלוי בגין דאיהו אתר באתגלי וההוא דאקרי רע עין שליט עליה, וכלא הוא ברזא עלאה כגוונא דלעילא.

התרגום: וסוד (זה) למדנו - הקב"ה נסתר וגלוי. גלוי הוא בית הדין שלמטה, ונסתר הוא מקום שכל הברכות יוצאות משם. ולכן כל דברי האדם שהם בסתר, ברכות שורות עליו. וכל אותם שבנגלה, אותו מקום של בית דין שורים עליו, משום שהוא מקום בגלוי, ואותו שנקרא רע עין שולט עליו, והכל הוא בסוד עליון כמו שלמעלה.

מן המפרשים

מהרח"ו: קב"ה סתים וגליא. פירוש 'סתים' בינה, 'וגליא' מלכות:] @

הסולם: ורזא אוליפנא וכו': וסוד למדתי שהקב"ה נעלם וגלוי, גלוי היינו הב"ד שלמטה, שהיא הנוקבא רחל, העומדת מחזה ולמטה דז"א נעלם, היינו המקום שכל הברכות יוצאים משמה, שהיא הזווג ז"א ולאה, העומדת מחזה ולמעלה דז"א. שמזווג הזה באים כל הברכות.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר