ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 10: ׳ויולד נח שלשה בנים׳ - משל לנפש רוח ונשמה ועונשי הגיהנם › פיסקה 8 (סב ע"ב)

מנוחת הרשעים שעה וחצי בגיהנום - ׳אורח צדיקים כאור נגה׳

נח · ׳ויולד נח שלשה בנים׳ - משל לנפש רוח ונשמה ועונשי הגיהנם · מאמר 10 · פיסקה 8 · דף סב ע"ב

לשון הזוהר

כְּדֵין תְּלַתּ מְמַנָּן דִּתְּחוֹתּ יְדַיְיהוּ תְּלַתּ מַגְרוֹפִּין מְנַשְׁבָן בִּידַיְיהוּ ואֲתִּיבוּ תְּנָנָא לְאַתְּרַיְיהוּ ורַוְוחִין לוֹן שַׁעֲתָּא וּפַּלְגוּתּ שַׁעֲתָּא. וּלְבָתַּר תַּיְיבִין לְאֶשַׁיְיהוּ. וְכֵן תְּלַתּ זִמְנִין בְּיוֹמָא וּבְכָל זִמְנִין דְּאָמְרֵי יִשְׂרָאֵל אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךָ וכוּ' אִנּוּן רַוְוחִין לוֹן. זַכָּאִין אִנּוּן צַּדִּיקַיָיא דְּאוֹרְחֵיהוֹן מְנַהֲרָא בְּהַהוּא עָלְמָא לְכָל סִטְרִין כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳ואוֹרַח צַּדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ הוֹלֵךָ ואוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח) (עד כאן לשון התוספתא).

תרגום

וְאָז שְׁלֹשָׁה מְמֻנִּים שֶׁתַּחַת יְדֵיהֶם שָׁלֹשׁ מַגְרֵפוֹת, מְנַשְּׁבִים בִּידֵיהֶם וּמַחֲזִירִים עָשָׁן לִמְקוֹמָם, וְנוֹתְנִים לָהֶם רְוָחָה שָׁעָה וָחֵצִי. וְאַחַר כָּךְ שָׁבִים לָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם. וְכָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם. וּבְכָל זְמַן שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ וְכוּ', מְרַוְּחִים לָהֶם. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁדַּרְכָּם מְאִירָה בְּאוֹתוֹ עוֹלָם לְכָל הַצְּדָדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם׳ (משלי ד, יח) - (עַד כָּאן לְשׁוֹן הַתּוֹסֶפְתָּא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין תלת ממנן דתחות ידייהו תלת מגרופין מנשבן בידייהו ואתיבו תננא לאתרייהו ורווחין לון שעתא ופלגות שעתא. ולבתר תייבין לאשייהו. וכן תלת זמנין ביומא ובכל זמנין דאמרי ישראל אמן יהא שמיה רבא מברך וכו' אנון רווחין לון. זכאין אנון צדיקייא דאורחיהון מנהרא בההוא עלמא לכל סטרין כמא דאת אמר, ׳ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח) (עד כאן לשון התוספתא).

התרגום: ואז שלשה ממנים שתחת ידיהם שלש מגרפות, מנשבים בידיהם ומחזירים עשן למקומם, ונותנים להם רוחה שעה וחצי. ואחר כך שבים לאש שלהם. וכך שלש פעמים ביום. ובכל זמן שאומרים ישראל אמן יהא שמיה רבא מברך וכו', מרוחים להם. אשריהם הצדיקים שדרכם מאירה באותו עולם לכל הצדדים, כמו שנאמר ׳וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׳ (משלי ד, יח) - (עד כאן לשון התוספתא).

מן המפרשים

מהרח"ו: ורווחין לון שעתא ופלגות שעתא. הנה צ"ע למה בא מספר הזה שעתא ופלגא. וגם כי אם בכל זמנא דאתיבו ישראל רווחין לון שעתא ופלגא, א"כ ששה עשר קדישין שיאמרו ישראל בכל יום יתבטל דין גיהנם מן העולם לגמרי, וזה אין השכל סובלו ודאי, כי…

רמ"א: אינון תרי אינון תרי כו'. נראה כי התרין הם נפש ורוח, וכל זמן שאין להם נשמה שהוא ' אומנא דאומנא ', 'דחיין ליה לברא'. ועיין לעיל דף י"ו ע"א (זו"ח מדרש רות לא. ועל תיקונא דא נעמי נשמה כו') ודף מ"ד (תקו"ז ס"א קלז.-קלח. אלא נשמה…

נזר ישראל: ורווחין לון שעתא ופלגא כו'. מ"ש 'שעתא ופלגא', כי יש ז' מדורין כמ"ש ר' אבא לקמן. והתחתון נקרא עיפתה שהוא מכופל (זוהר וילך רפה: ) , נמצא הם ח' מדורין. ויש י"ב שעות שמושלין בו, דוגמת הקדושה י"ב מלאכים נושאים הכסא, נמצא לכל מדור…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: