גורל הגוף הראשון - שכר המצוות שנשמרו גם בריק
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 94 · דף ק ע"א
לשון הזוהר
יְהֵא לְדֵין גּוּפָא אַחֲרָא, דְּקָא אִתְבְּנֵי הַשְׁתָּא חַדְתָּא, הַהוּא גּוּפָא קַדְמָאָה דְּשָׁבַק, מָה אִתְעָבִיד מִנִּיהּ. אוֹ הַאי בְּרֵיקָנַיָּיא, אוֹ הַאי בְּרֵיקָנַיָּיא. לְפוּם סָכְלְתָנוּ דְּבַּר נָשׁ אִשְׁתְּמַע, דְּהַאי קַדְמָאָה דְּלָא אִשְׁתְּלִים בְּקַדְמִיתָא, אִתְאֲבִיד, הוֹאִיל וְלָא זָכָה. אִי הָכִי, לְמַגָּנָא אִשְׁתַּדַּל בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אוֹ אֲפִילּוּ בְּחַד מִנַּיְיהוּ. וְהָא אֲנָן יַדְעֵינָן, דְּאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ מַלְיָין מִצְוֹת כָּרִמּוֹן. וְגוּפָא דָּא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתְּלִים, לְאִתְרַבְּאָה, וּלְמִזְכֵּי וּלְמִסְגֵּי בְּעָלְמָא, פִּקּוּדִין אַחֲרָנִין דְּאוֹרַיְיתָא נָטַר, דְּלָא אִתְאֲבִידוּ מִנֵּיהּ, וְכִי לְמַגָּנָא הֲווֹ.
תרגום
יִהְיְהִ לָזֶה גּוּף אַחֵר שֶׁנִּבְנָה עַכְשָׁו חָדָשׁ. אוֹתוֹ הַגּוּף הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשְׁאִיר, מַה נַּעֲשָׂה מִמֶּנּוּ? אוֹ שֶׁזֶּה בְּרֵיקָנוּת, אוֹ שֶׁזֶּה בְּרֵיקָנוּת. לְפִי תְבוּנַת אָדָם נִשְׁמָע, שֶׁהָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּלֵּם בַּתְּחִלָּה נֶאֱבָד, הוֹאִיל וְלֹא זָכָה. אִם כָּךְ, לְחִנָּם הִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אוֹ אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵהֶן? וַהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲפִלּוּ רֵיקָנִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. וְגוּף זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הִשְׁתַּלֵּם לְהִתְרַבּוֹת וְלִזְכּוֹת וּלְהַרְבּוֹת בָּעוֹלָם, מִצְווֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא שָׁמַר, שֶׁלֹּא נֶאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ, וְכִי לְחִנָּם הֵם הָיוּ?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יהא לדין גופא אחרא, דקא אתבני השתא חדתא, ההוא גופא קדמאה דשבק, מה אתעביד מניה. או האי בריקנייא, או האי בריקנייא. לפום סכלתנו דבר נש אשתמע, דהאי קדמאה דלא אשתלים בקדמיתא, אתאביד, הואיל ולא זכה. אי הכי, למגנא אשתדל בפקודי אורייתא, או אפילו בחד מנייהו. והא אנן ידעינן, דאפילו ריקנין שבישראל, כלהו מליין מצות כרמון. וגופא דא, אף על גב דלא אשתלים, לאתרבאה, ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר, דלא אתאבידו מניה, וכי למגנא הוו.
התרגום: יהיה לזה גוף אחר שנבנה עכשו חדש. אותו הגוף הראשון שהשאיר, מה נעשה ממנו? או שזה בריקנות, או שזה בריקנות. לפי תבונת אדם נשמע, שהראשון הזה שלא נשתלם בתחלה נאבד, הואיל ולא זכה. אם כך, לחנם השתדל במצוות התורה, או אפלו באחת מהן? והרי אנו יודעים שאפלו ריקנים שבישראל, כלם מלאים מצוות כרמון. וגוף זה, אף על גב שלא השתלם להתרבות ולזכות ולהרבות בעולם, מצוות אחרות של התורה הוא שמר, שלא נאבדו ממנו, וכי לחנם הם היו?
מן המפרשים
אור החמה: הא לדין גופא אחרא. ה"ג והם דברי הסבא שע"כ הם דברי ספרא דחנוך ועתה חולק הסבא ואמר דרוחא דפרוקא הוא הנעשה לו לבוש להתלבש בו במקום נפש הגר לא ההוא רוחא דאשתאר בההוא מנא דההוא רוחא דאשתאר בההוא מנא פרח מתמן בגו כוין דטינרא דבתר…
הסולם: יהא לדין גופא וכו': שואל הרי יש לזה גוף אחר שנבנה עתה מחדש, על ידי היבום, גוף ההוא הראשון שעזב, מה נעשה ממנו. או זה לריק או זה לריק. לפי שכלו של האדם, משמע, שגוף הראשון הזה שלא נשלם תחילה, נאבד, משום שלא זכה. אם כן, בחנם עסק…