ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 88 (צט ע"ב)

כי רוח מלפני יעטוף - עטיפת הנשמה ברוח בהיכל הגנוז

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 88 · דף צט ע"ב

לשון הזוהר

נְשָׁמָה וְרוּחַ: דְּכַר וְנוּקְבָּא לְאַנְהֲרָא כַּחֲדָא, וְדָא בְּלֹא דָּא, לָא נְהִרִין, וְלָא אִקְרֵי נֵר, וְכַד מִתְּחַבְּרָן כַּחֲדָא, אִקְרֵי כֹּלָּא נֵר. וּכְדֵין אִתְעַטָּף נְשָׁמָה בְּרוּחַ, לְקַיְּימָא תַּמָּן לְעֵילָּא, בְּהֵיכְלָא טְמִירָא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף׳ (ישעיהו נז, טז). יִתְעַטֵּף לָא כְּתִיב, אֶלָּא יַעֲטוֹף. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, תַּמָּן לְעֵילָּא בְּגִנְתָּא, בְּהֵיכְלָא טְמִירָא, אִתְעַטָּף וְאִתְלָבַשׁ נְשָׁמָה בְּרוּחַ, כְּמָה דְּאִתְחָזֵי.

תרגום

נְשָׁמָה וְרוּחַ - זָכָר וּנְקֵבָה לְהָאִיר כְּאֶחָד, וְזֶה בְּלִי זֶה לֹא מְאִירִים וְלֹא נִקְרָא נֵר. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, הַכֹּל נִקְרָא נֵר. וְאָז מִתְעַטֶּפֶת הַנְּשָׁמָה בְּרוּחַ לַעֲמֹד שָׁם לְמַעְלָה בַּהֵיכָל הַגָּנוּז, שֶׁכָּתוּב ׳כִי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף׳ (ישעיה נז, טז) - לֹא כָתוּב יִתְעַטֵּף, אֶלָּא יַעֲטוֹף, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנְּשָׁמוֹת אָנִי עָשִׂיתִי. שָׁם לְמַעְלָה בַּגָּן, בַּהֵיכָל הַגָּנוּז, מִתְעַטֶּפֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת הַנְּשָׁמָה בְּרוּחַ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נשמה ורוח: דכר ונוקבא לאנהרא כחדא, ודא בלא דא, לא נהרין, ולא אקרי נר, וכד מתחברן כחדא, אקרי כלא נר. וכדין אתעטף נשמה ברוח, לקיימא תמן לעילא, בהיכלא טמירא, דכתיב, ׳כי רוח מלפני יעטוף׳ (ישעיהו נז, טז). יתעטף לא כתיב, אלא יעטוף. מאי טעמא. בגין דנשמות אני עשיתי, תמן לעילא בגנתא, בהיכלא טמירא, אתעטף ואתלבש נשמה ברוח, כמה דאתחזי.

התרגום: נשמה ורוח - זכר ונקבה להאיר כאחד, וזה בלי זה לא מאירים ולא נקרא נר. וכשמתחברים כאחד, הכל נקרא נר. ואז מתעטפת הנשמה ברוח לעמד שם למעלה בהיכל הגנוז, שכתוב ׳כי רוח מלפני יעטוף׳ (ישעיה נז, טז) - לא כתוב יתעטף, אלא יעטוף, מה הטעם? משום שנשמות אני עשיתי. שם למעלה בגן, בהיכל הגנוז, מתעטפת ומתלבשת הנשמה ברוח כמו שראוי.

מן המפרשים

אור החמה: מ"ט בגין דנשמות אני עשיתי. למי יעטוף לנשמות שאני עשיתי. דכיון נראה לי שהגי' הנכונה היא וכיון בוא"ו והוי כנתינת טעם שלהיות ששם אתלבש הנשמה ברוח:

הסולם: נשמה ורוח וכו': נשמה ורוח הם דכר ונוקבא להאיר יחדיו, וזה בלא זה אינם מאירים, וכשמתחברים יחדיו נקרא הכל נר. ואז התעטפה הנשמה ברוח, כדי לעמוד שם למעלה בגן עדן העליון בהיכל הנסתר, שכתוב, כי רוח מלפני יעטוף, יתעטף לא כתוב, אלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: