ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 60 (צח ע"א)

הכנסת הנשמה לגורן הקב"ה - קישוטה עד חופת שלוש עשרה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 60 · דף צח ע"א

לשון הזוהר

׳וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה׳. בַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְהָלְאָה, דְּהָא נַפְקָא מֵרְשׁוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִזְדַּמְּנַת לֵיהּ, מַה כְּתִיב ׳כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָהּ׳. מַהוּ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. תָּנֵינָן, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, חָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהוּא יְנוֹקָא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּ דְּעָרְלָה, וְאִיהוּ נָפִיק מִינָהּ, וְאִתְמְשַׁךְ לְבֵי סִפְרָא, וְתַבַּר לָהּ, וְאָזִיל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְתַבַּר לָהּ. מַה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהִיא נִשְׁמְתָא. אָעִיל לָהּ לְאִדָּרָא דִּילֵיהּ, וְיָהִיב לָהּ מַתְּנָן, וּנְבִזְבְּזָן סַגִּיאִין, וְקָשִׁיט לָהּ בְּקִשּׁוּטִין עִלָּאִין, עַד זִמְנָא דְּאָעִיל (בראשית קמ"ז ע"ב) ׳לָהּ לַחוּפָּה בְּהַהוּא (גו ההוא) בַּר, מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא׳.

תרגום

׳וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה׳ (שמות כא, ט). בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי יָצָא מֵרְשׁוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהִזְדַּמְּנָה לוֹ. מַה כָּתוּב? ׳כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָהּ׳ - מַה זֶּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת? שָׁנִינוּ, בְכָל יוֹם וָיוֹם רוֹאֶה הקב"ה אֶת אוֹתוֹ תִּינוֹק שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָעָרְלָה, וְהוּא יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְנִמְשָׁךְ לְבֵית הַסֵּפֶר, וְשׁוֹבֵר אוֹתָהּ. מָה עוֹשָׂה הקב"ה לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה? מַכְנִיס אוֹתָהּ לַגֹּרֶן (חדר למוד) שֶׁלוֹ, וְנוֹתֵן לָהּ מַתָּנוֹת וְאוֹצָרוֹת רַבִּים וּמְקַשֵּׁט אוֹתָהּ בְּקִשּׁוּטִים עִלָּאִיִּים, עַד הַזְּמַן שֶׁמַּכְנִיסָהּ לַחֻפָּה עִם אוֹתוֹ (תּוֹךְ אוֹתוֹ) בֵּן מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואם לבנו ייעדנה׳. בר תליסר שנין ולהלאה, דהא נפקא מרשו דסטרא אחרא דאזדמנת ליה, מה כתיב ׳כמשפט הבנות יעשה לה׳. מהו כמשפט הבנות. תנינן, בכל יומא ויומא, חמי קודשא בריך הוא לההוא ינוקא דקאי ברשו דערלה, ואיהו נפיק מינה, ואתמשך לבי ספרא, ותבר לה, ואזיל לבי כנישתא, ותבר לה. מה עביד קודשא בריך הוא לההיא נשמתא. אעיל לה לאדרא דיליה, ויהיב לה מתנן, ונבזבזן סגיאין, וקשיט לה בקשוטין עלאין, עד זמנא דאעיל (בראשית קמ"ז ע"ב) ׳לה לחופה בההוא (גו ההוא) בר, מתליסר שנין ולעילא׳.

התרגום: ׳ואם לבנו ייעדנה׳ (שמות כא, ט). בן שלש עשרה שנים ומעלה, שהרי יצא מרשות הסטרא אחרא שהזדמנה לו. מה כתוב? ׳כמשפט הבנות יעשה לה׳ - מה זה כמשפט הבנות? שנינו, בכל יום ויום רואה הקב"ה את אותו תינוק שעומד ברשות הערלה, והוא יוצא ממנה ונמשך לבית הספר, ושובר אותה. מה עושה הקב"ה לאותה נשמה? מכניס אותה לגרן (חדר למוד) שלו, ונותן לה מתנות ואוצרות רבים ומקשט אותה בקשוטים עלאיים, עד הזמן שמכניסה לחפה עם אותו (תוך אותו) בן משלש עשרה שנים ומעלה.

מן המפרשים

הסולם: ואם לבנו ייעדנה: היינו מי"ג שנים ולהלאה, שאז יוצא מרשות הצד האחר שנזדמן לו, מה כתוב, כמשפט הבנות יעשה לה. מהו כמשפט הבנות. ומשיב, למדנו, בכל יום ויום רואה הקב"ה את ילד ההוא העומד ברשות הערלה, והוא יוצא ממנה, ונמשך לבית הספר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: