ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 49 (צז ע"ב)

וישוב העפר והרוח תשוב - מסעות השכינה מחורבן המקדש

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 49 · דף צז ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, ׳וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּחָרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא. (ותמן תנינן) ׳וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה׳. הָכָא אִיהוּ מַאי דְּכְתִּיב, ׳וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרְץ׳ (בראשית יב, ו), כְּשֶׁהָיָה וַדַּאי. ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ - מַאי ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב׳. דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי רוּחַ קַדִּישָׁא. כַּד חָמָאת שְׁכִינְתָּא, בְּאִינוּן עֶשֶׂר מַסָּעוֹת דְּקָא נַטְלָא, וְלָא בָּעוּן יִשְׂרָאֵל לְאָתָבָא בִּתְיוּבְתָּא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשָׁלְטָא סִטְרָא אַחֲרָא עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

תרגום

פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר, ׳וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (ושם שָׁנִינוּ) ׳וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה׳ - כָּאן הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו) - כְּשֶׁהָיָה וַדַּאי. ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ - מַה זֶּה ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב׳? זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּשֶׁרָאֲתָה שְׁכִינָה בְּאוֹתָם עֲשָׂרָה מַסָּעוֹת שֶׁנָּסְעָה, וְלֹא רָצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הקב"ה, וְשׁוֹלֵט הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ההוא סבא ואמר, ׳וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ (קהלת יב, ז). האי קרא אוקמוה חברייא, בחרבן בי מקדשא. (ותמן תנינן) ׳וישוב העפר על הארץ כשהיה׳. הכא איהו מאי דכתיב, ׳והכנעני אז בארץ׳ (בראשית יב, ו), כשהיה ודאי. ׳והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ - מאי ׳והרוח תשוב׳. דא שכינתא, דאיהי רוח קדישא. כד חמאת שכינתא, באינון עשר מסעות דקא נטלא, ולא בעון ישראל לאתבא בתיובתא קמי קודשא בריך הוא, ושלטא סטרא אחרא על ארעא קדישא, ואוקמוה חברייא.

התרגום: פתח אותו זקן ואמר, ׳וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ (קהלת יב, ז) - פסוק זה פרשוהו החברים בחרבן בית המקדש. (ושם שנינו) ׳וישוב העפר על הארץ כשהיה׳ - כאן הוא מה שכתוב ׳והכנעני אז בארץ׳ (בראשית יב, ו) - כשהיה ודאי. ׳והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ - מה זה ׳והרוח תשוב׳? זו שכינה, שהיא רוח הקדש. כשראתה שכינה באותם עשרה מסעות שנסעה, ולא רצו בני ישראל לשוב בתשובה לפני הקב"ה, ושולט הסטרא אחרא על הארץ הקדושה, ופרשוה החברים.

מן המפרשים

אור יקר: העפר על הארץ כשהיה, הכא איהו מאי דכתיב והכנעני אז בארץ כשהיה ודאי, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, מאי והרוח דא שכינתא דאיהי רוח קדישא, וכד חמאת שכינתא באינון עשר מסעות דהא נטלת ולא בעון ישראל לאתבא קמי קב״ה ושלטא סטרא אחרא עד…

הסולם: פתח ההוא סבא וכו': פתח זקן ההוא ואמר, וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. מקרא זה העמידו החברים בחורבן בית המקדש, וישוב העפר על הארץ כשהיה, כאן הוא מ"ש, והכנעני אז בארץ. כשהיה ודאי. שאחר החורבן חזרה הארץ…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: