ויגע בכף ירכו - שמואל נוטל את הירך מן הנחש
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 295 · דף קיא ע"ב
לשון הזוהר
כְּתִיב, ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לכ), וּכְתִיב ׳וַיַּרְא כִּי לא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳. וְהַהוּא יָרֵךְ דְּרָוַוח מִיַּעֲקֹב. וְהַהוּא יָרֵךְ בַּחֲלִישׁוּ דִּילֵיהּ (בראשית נ"א ע"ב, קמ"ד ע"א) ׳עַד דְּאָתָא שְׁמוּאֵל׳. מַאי בַּחֲלִישׁוּ דְּלָא מָשִׁיךְ נְבוּאָה. כַּד אָתָא שְׁמוּאֵל, נָטַל הַהוּא יָרֵךְ, וְסַלְקֵיהּ מֵהַהוּא אֲתָר, וְחָטַף לֵיהּ מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא זִמְנָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, וְלָא הֲוָה לֵיהּ חוּלָקָא בִּקְדוּשָׁה כְּלָל.
תרגום
כָּתוּב ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה) - וְכָתוּב ׳וַיַּרְא כִי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ (בראשית לב, כו) - וְאוֹתָהּ יָרֵךְ שֶׁהִרְוִיחַ מִיַּעֲקֹב. וְאוֹתָהּ הַיָּרֵךְ בְּחֻלְשָׁתָהּ עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל. מַה זֶּה בְּחֻלְשָׁה? שֶׁלֹּא מָשַׁךְ נְבוּאָה. כְּשֶׁבָּא שְׁמוּאֵל, נָטַל אוֹתָהּ יָרֵךְ וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם וְחָטַף אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וּמֵאוֹתוֹ זְמַן הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ וְלֹא הָיָה לוֹ חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה כְּלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב, ׳ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו׳ (בראשית לכ), וכתיב ׳וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו׳. וההוא ירך דרווח מיעקב. וההוא ירך בחלישו דיליה (בראשית נ"א ע"ב, קמ"ד ע"א) ׳עד דאתא שמואל׳. מאי בחלישו דלא משיך נבואה. כד אתא שמואל, נטל ההוא ירך, וסלקיה מההוא אתר, וחטף ליה מניה, ומההוא זמנא אתעדי מניה, ולא הוה ליה חולקא בקדושה כלל.
התרגום: כתוב ׳ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו׳ (בראשית לב, כה) - וכתוב ׳וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו׳ (בראשית לב, כו) - ואותה ירך שהרויח מיעקב. ואותה הירך בחלשתה עד שבא שמואל. מה זה בחלשה? שלא משך נבואה. כשבא שמואל, נטל אותה ירך והעלה אותה מאותו מקום וחטף אותה ממנו, ומאותו זמן העברה ממנו ולא היה לו חלק בקדשה כלל.
מן המפרשים
שער מאמרי רשב"י: שם בד' קי"א ע"ב וז"ל כד אתא שמואל נטל ההוא ירך וסלקיה מההוא אתר וחטף ליה מיניה כו' יתבאר לך במה שנתבאר אצלנו בענין דרוש שורש נשמת נדב ואביהוא שהם בחינת נצח והוד. ועליהם איתמר ויגע בכף ירכו כנז' בפ' ויצא בסתרי תורה בדף קמ"ח ע"ב…
זוהר הרקיע: (דף קי"א ע"ב) כד אתא שמואל נטל וכו' וחטף ליה מיני' וכו'. הוא סוד פגימת הזוהמא דנחש בחוה שאז היתה סוטה ואחר כך על ידי אברהם יצחק ויעקב השלימו ותקנו הכל האמנם היה עדיין מקום אחיזה לנחש בירכה כי עדיין לא הוסר משם הזוהמא עד דאתא…
הסולם: כתיב ויותר יעקב וגו': כתוב, ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו, וכתוב, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו. וירך ההיא הרויח הס"א מיעקב, וירך ההוא היתה בחולשתה עד שבא שמואל. מהו חולשתה. היינו שלא המשיך אור הנבואה. כשבא שמואל לקח ירך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: