ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 293 (קיא ע"ב)

המפתח שהקב"ה שולח מנקה מזהמת נשיכת הנחש

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 293 · דף קיא ע"ב

לשון הזוהר

הַהוּא חַטָּאת רוֹבֵץ, קָאִים עַל פִּתְחָא כְּכַלְבָּא. בְּזִמְנָא דְּקָלָא בַּתְרַיְיתָא, דְּיָהִיבַת אִתְּתָא, נָפִיק, אִיהוּ דָּלִיג מֵעַל פִּתְחָא וְאִתְעֲבָר מִתַּמָּן, וְאָזִיל אֲבַתְרָהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁדַר חַד מַפְתְחָא דִּילֵיהּ, וְקָלָא פַּרְחָא, וּמַפְתְּחָא אַתְיָא, וְחִוְיָא אָזַל בָּתַר קָלָא דְּהוּא נָפִיק לְעָלְמָא, וְעַד טוּרָא דְּבִטְנָא אָזִיל, וּמְכַשְׁכְּשָׁא, עַד עִידָּן דְּאִתְנְקִיאַת, מֵהַהוּא זוּהֲמָא, דִּנְשִׁיכִין דְּחִוְיָא בִּישָׁא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מְסַבֵּב סִבוּבִין, וְעָבִיד עוֹבָדִין כַּדְקָא יֵאוֹת.

תרגום

אֶפְשּט מֵעָלַי כְּלֵי הַקְּרָב בַּעֲבוּר שֶׁאַזְכִיר שְׁמִי. אוֹתוֹ חַטָּאת רֹבֵץ עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח כְּמוֹ כֶלֶב. בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹל הָאַחֲרוֹן שֶׁנּוֹתֶנֶת הָאִשָּׁה יוֹצֵא, הוּא מְדַלֵּג מֵעַל הַפֶּתַח וְעוֹבֵר מִשָּׁם וְהוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שהקב"ה שׁוֹלֵחַ מַפְתֵּחַ אֶחָד שֶׁלוֹ, וְהַקּוֹל פּוֹרֵחַ, וְהַמַּפְתֵּחַ בָּא, וְהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ אַחַר הַקּוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא לָעוֹלָם, וְעַד הָהָר שֶׁבַּבֶּטֶן הוֹלֵךְ וּמְכַשְׁכֵּשׁ, עַד הַזְּמַן שֶׁמִּתְנַקֵּית מֵאוֹתָהּ הַזֻּהֲמָה שֶׁל נְשִׁיכוֹת הַנָּחָשׁ הָרָע. והקב"ה מְסַבֵּב סִבּוּבִים וְעוֹשָׂה מַעֲשִׂים כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ההוא חטאת רובץ, קאים על פתחא ככלבא. בזמנא דקלא בתרייתא, דיהיבת אתתא, נפיק, איהו דליג מעל פתחא ואתעבר מתמן, ואזיל אבתרה. מאי טעמא. בגין דקודשא בריך הוא שדר חד מפתחא דיליה, וקלא פרחא, ומפתחא אתיא, וחויא אזל בתר קלא דהוא נפיק לעלמא, ועד טורא דבטנא אזיל, ומכשכשא, עד עידן דאתנקיאת, מההוא זוהמא, דנשיכין דחויא בישא. וקודשא בריך הוא, מסבב סבובין, ועביד עובדין כדקא יאות.

התרגום: אפשט מעלי כלי הקרב בעבור שאזכיר שמי. אותו חטאת רבץ עומד על הפתח כמו כלב. בזמן שהקול האחרון שנותנת האשה יוצא, הוא מדלג מעל הפתח ועובר משם והולך אחריה. מה הטעם? משום שהקב"ה שולח מפתח אחד שלו, והקול פורח, והמפתח בא, והנחש הולך אחר הקול שהוא יוצא לעולם, ועד ההר שבבטן הולך ומכשכש, עד הזמן שמתנקית מאותה הזהמה של נשיכות הנחש הרע. והקב"ה מסבב סבובים ועושה מעשים כראוי.

מן המפרשים

הסולם: ההוא חטאת רובץ וכו': חטאת רובץ ההוא, שהוא הנחש שעליו נאמר, לפתח חטאת רובץ, שהוא הפתח של המלכות עומד על הפתח ככלב. בזמן שקול האחרון יוצא, שאשה הכורעת ללדת נותנת, דהיינו לפני הלידה, הוא מדלג מן הפתח ונעבר משם והולך אחר האשה. מהו…

לכל המפרשים על פיסקה זו