ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 288 (קיא ע"ב)

תקפו של אדם הראשון שת ותקפו של יעקב יוסף

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 288 · דף קיא ע"ב

לשון הזוהר

אָדָם הָרִאשׁוֹן, בְּשַׁעֲתָא חִוְיָא דְּאָתָא וְאִתְפַּתָּה עַל יְדוֹי, יָכִיל חִוְיָא לֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא הֲוָה תּוּקְפָּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַד כְּעָן לָא אִתְיילִיד מַאן דְּהֲוָה תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ. וּמַנּוֹ תּוּקְפָּא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. דָּא שֵׁת, דְּהֲוָה בְּדִיּוּקְנָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב, ׳וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַּלְמוֹ ויִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת׳ (בראשית ה, ג). מַאי ׳בִּדְמוּתוֹ כְּצַּלְמוֹ׳. דְּהֲוָה מָהוּל. וְכַד אָתָא מְמָנָא דְּעֵשָׂו לְגַבֵּי דְּיַעֲקֹב, כְּבַר אִתְיְלִיד תּוּקְפָּא דְּיַעֲקֹב, דְּאִיהוּ יוֹסֵף. וְזֶהוּ ׳וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים׳. (עד כאן מצאתי)

תרגום

אָדָם הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַנָּחָשׁ וְהִתְפַּתָּה עַל יָדוֹ, יָכֹל לוֹ הַנָּחָשׁ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְעַד עַכְשָׁו לֹא נוֹלַד מִי שֶׁהָיָה הַכֹּחַ שֶׁלוֹ. וּמִיהוּ תָקְפּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן? זֶה שֵׁת, שֶׁהָיָה בִּדְיוֹקָן שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת׳ (בראשית ה, ג) - מַה זֶּה ׳בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ׳? שֶׁהָיָה מָהוּל. וּכְשֶׁבָּא הַמְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב, כְּבָר נוֹלַד תָּקְפּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא יוֹסֵף, וְזֶהוּ ׳וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים׳ (הושע יב, ד) - (עַד כָּאן מָצָאתִי).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אדם הראשון, בשעתא חויא דאתא ואתפתה על ידוי, יכיל חויא ליה. מאי טעמא. בגין דלא הוה תוקפא לאדם הראשון, ועד כען לא אתייליד מאן דהוה תוקפא דיליה. ומנו תוקפא דאדם הראשון. דא שת, דהוה בדיוקנא דאדם הראשון ממש, דכתיב, ׳ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׳ (בראשית ה, ג). מאי ׳בדמותו כצלמו׳. דהוה מהול. וכד אתא ממנא דעשו לגבי דיעקב, כבר אתיליד תוקפא דיעקב, דאיהו יוסף. וזהו ׳ובאונו שרה את אלהים׳. (עד כאן מצאתי)

התרגום: אדם הראשון, בשעה שבא הנחש והתפתה על ידו, יכל לו הנחש. מה הטעם? משום שלא היה כח לאדם הראשון, ועד עכשו לא נולד מי שהיה הכח שלו. ומיהו תקפו של אדם הראשון? זה שת, שהיה בדיוקן של אדם הראשון ממש, שכתוב ׳ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׳ (בראשית ה, ג) - מה זה ׳בדמותו כצלמו׳? שהיה מהול. וכשבא הממנה של עשו אל יעקב, כבר נולד תקפו של יעקב, שהוא יוסף, וזהו ׳ובאונו שרה את אלהים׳ (הושע יב, ד) - (עד כאן מצאתי).

מן המפרשים

הסולם: אדם הראשון בשעתא וכו': אדם הראשון בשעה שבא הנחש ונתפתה על ידו, הנחש היה יכול לו. מהו הטעם, הוא משום שלא היה כח ועצמה לאדם הראשון, שעד עתה עוד לא נולד מי שהוא כח ועצמה שלו, ומי הוא כח ועצמה של אדם הראשון, הוא שת, שהיה בצורת אדם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: