ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 277 (קי ע"ב)

איתן לתורה שבכתב ותניא לתורה שבעל פה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 277 · דף קי ע"ב

לשון הזוהר

וְהַהוּא מַפְתְחָא, כַּד פַּתְחָא בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בָּעֵינָן לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לֵיהּ, וְדָא אִיהוּ (מ"ז:) תַּנְיָא, אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ, בָּרַיְיתָא לְבַר מִגּוּפָא. אֵיתָנִים: אִינּוּן תַּנָּאִים. עַמּוּדִים סַמְכִין, לְבַר מִגּוּפָא. הַשְׁתָּא אִית לְאוֹדָעָא מִלָּה, בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין לְגַבֵּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אִקְרוּן אֵיתָנִים. לְגַבֵּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אִקְרוּן תַּנָּאִים. אֵיתָן, לְגַבֵּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. תַּנְיָא, לְגַבֵּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְכֹלָּא כַּדְקָא יֵאוֹת.

תרגום

וְאוֹתוֹ הַמַּפְתֵּחַ, כְּשֶׁפּוֹתֵחַ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, צְרִיכִים לְהַכִיר אוֹתוֹ, וְזֶהוּ תַּנְיָא, אֵיתָן מוֹשָׁבֶךְ, בָּרַיְתָא מִחוּץ לַגּוּף. אֵיתָנִים הֵם תַּנָּאִים, עַמּוּדִים תּוֹמְכִים מִחוּץ לַגּוּף. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהוֹדִיעַ דָּבָר, בִּזְמַן שֶׁאֵלֶּה לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נִקְרָאִים אֵיתָנִים - לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִקְרָאִים תַּנָּאִים. אֵיתָן אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. תַּנְיָא אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהַכֹּל כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא מפתחא, כד פתחא בתורה שבעל פה, בעינן לאשתמודעא ליה, ודא איהו (מ"ז:) תניא, איתן מושבך, ברייתא לבר מגופא. איתנים: אינון תנאים. עמודים סמכין, לבר מגופא. השתא אית לאודעא מלה, בזמנא דאלין לגבי תורה שבכתב, אקרון איתנים. לגבי תורה שבעל פה, אקרון תנאים. איתן, לגבי תורה שבכתב. תניא, לגבי תורה שבעל פה. וכלא כדקא יאות.

התרגום: ואותו המפתח, כשפותח בתורה שבעל פה, צריכים להכיר אותו, וזהו תניא, איתן מושבך, בריתא מחוץ לגוף. איתנים הם תנאים, עמודים תומכים מחוץ לגוף. עכשו יש להודיע דבר, בזמן שאלה לתורה שבכתב נקראים איתנים - לתורה שבעל פה נקראים תנאים. איתן אל התורה שבכתב. תניא אל התורה שבעל פה, והכל כראוי.

מן המפרשים

אור החמה: וההוא מפתחא. יסוד כד פתחא בתורה שבע"פ דהיינו במלכות בעינא לאשתמודע ליה היינו ידיעת התורה שבכתב ע"י תורה שבע"פ שמפרשת ומבארת תורה שבכתב: וז"ש ודא הוא תניא אית"ן. כלומר כשאיתן זה פותח התורה שבע"פ כדי לפרש תורה שבכתב צריך למוד…

הסולם: וההוא מפתחא כד וכו': ומפתח ההוא, שהוא עטרת יסוד, כשפותח בתורה שבעל פה, דהיינו שנתקן ליסוד שלה כנ"ל, צריכים לדעת אותו. וזהו שאנו אומרים תניא, שהוא אותיות איתן, ואז נאמר איתן מושבך, כי המלכות נקראת מושב, וכשמקבלת מעטרת יסוד נאמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו