ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 276 (קי ע"ב)

תשר"י אותיות למפרע - חותם השם הקדוש במזבח ובדבורה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 276 · דף קי ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד אִתְתַּקְנַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְגַבֵּיהּ, עִיקָרָא דְּהֵיכָלָא הוּא מַפְתְחָא (בראשית ל"ז ע"ב) ׳דִּילָהּ, (לגביה) וַדַּאי כְּדֵין מַשְׂכִּיל לְדָוִד׳. וּמִגּוֹ (קי"ח:) דְּיָרְתָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, (לגביה) אַתְוָון לְמַפְרֵעַ. עַל דָּא אִקְרֵי תִּשְׁרֵ"י תש"ר אִיהוּ, אֲבָל בְּגִין דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא חָתִים בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָת דִּשְׁמֵיהּ י'. בַּמִּזְבֵּחַ, חָתִים בֵּיהּ ה', ׳הָרְשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ׳. אָתַת דְּבוֹרָה, וְחָתִים בֵּיהּ ו', וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה׳ (שופטים ה, א). וּבַאֲתַר דָּא, חָתִימוּ דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאַחְתִּים בֵּיהּ.

תרגום

וּכְשֶׁנִּתְקְנָה תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵלָיו, עִקַּר הַהֵיכָל הוּא הַמַּפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ (אֵלָיו), וַדַּאי שֶׁאָז מַשְׂכִיל לְדָוִד. וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּרְשָׁה תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה (אֵלָיו) אוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ. וְעַל זֶה הוּא נִקְרָא תִשְׁרֵ"י, הוּא תש"ר, אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁהוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, חוֹתֵם בּוֹ הקב"ה אוֹת שֶׁל שְׁמוֹ י'. בַּמִּזְבֵּחַ חָתוּם בּוֹ ה', ׳הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ׳ (שמות כז, ה) - בָּאָה דְבוֹרָה וְחָתַם בּוֹ ו', וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה׳ (שופטים ה). וּבַמָּקוֹם הַזֶּה הַחוֹתָם שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁחָתַם בּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד אתתקנת תורה שבעל פה לגביה, עיקרא דהיכלא הוא מפתחא (בראשית ל"ז ע"ב) ׳דילה, (לגביה) ודאי כדין משכיל לדוד׳. ומגו (קי"ח:) דירתא תורה שבעל פה, (לגביה) אתוון למפרע. על דא אקרי תשר"י תש"ר איהו, אבל בגין דאיהו רזא דשמא קדישא חתים ביה קודשא בריך הוא, את דשמיה י'. במזבח, חתים ביה ה', ׳הרשת עד חצי המזבח׳. אתת דבורה, וחתים ביה ו', והיינו דכתיב, ׳ותשר דבורה׳ (שופטים ה, א). ובאתר דא, חתימו דשמא קדישא, דאחתים ביה.

התרגום: וכשנתקנה תורה שבעל פה אליו, עקר ההיכל הוא המפתח שלה (אליו), ודאי שאז משכיל לדוד. ומתוך שירשה תורה שבעל פה (אליו) אותיות למפרע. ועל זה הוא נקרא תשר"י, הוא תש"ר, אבל משום שהוא סוד השם הקדוש, חותם בו הקב"ה אות של שמו י'. במזבח חתום בו ה', ׳הרשת עד חצי המזבח׳ (שמות כז, ה) - באה דבורה וחתם בו ו', והינו מה שכתוב ׳ותשר דבורה׳ (שופטים ה). ובמקום הזה החותם של השם הקדוש שחתם בו.

מן המפרשים

אור החמה: ובאתר דא חתימו דשמא קדישא. פי' במקום הזה של ותשר דבורה הוא תשלום וחתימת השם כי עיקר השם הוא יה"ו והמלכות פועלת על ידם נמצא שתשר זה הוא היסוד שקונה שם זה מן המלכות שבה סוד תשר"ק ולהורות שאין פועל שום הנהגה רק ע"י אות א' מהשם…

אור יקר: תורה שבעל פה לגבייהו עיקרא דהיכלא ומפתחא דיליה לגבאי ודאי כדין משכיל לדוד, ומגו אתוון למפרע וע״ד אקרי תשר״י תש״ר איהי, אבל בגין דאיהי רזא דשמא קדישא חתים ביה קב״ה את דשמיה י׳, במזבח חתים ביה ה׳ הרש״ת עד חצי המזבח, אתת דבורה…

הסולם: וכד אתתקנת תורה וכו': וכשמתתקנת אליו תורה שבעל פה, שהיא המלכות, הוא, עטרת יסוד, נעשה למפתח שלה, דהיינו ליסוד המלכות. ודאי אז נקרא היסוד משכיל לדוד. שהיא המלכות. ומשום שיורש אותו תורה שבעל פה, שהיא המלכות ונעשה ליסוד שלה הנקרא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: