ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 254 (קט ע"א)

ונתתי לכם בביתי יד ושם - גביית הקב"ה טרם השלמת הגירעון

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 254 · דף קט ע"א

לשון הזוהר

הַאי דַּאֲדֹנָיו יָהִיב לֵיהּ אִתְּתָא, בְּגִין לְמֶעְבַּד אִיבִין, הָא אִשְׁתָּדַּל בְּקַדְמִיתָא בְּגִין לְאַסְגָּאָה אִילָנָא, וְלָא יָכִיל. זַכְיָין כָּל כַּךְ לֵית לֵיהּ, (ס"א דבנין גם כן לית ליה) דְּאִי הֲוָה זַכָּאָה כְּדְקָא יֵאוֹת, לָא הֲוָה תָּב בְּגִלְגּוּלָא, (כאבנא בקוספיתא) דְּהָא כְּתִיב, ׳וְנָתַתִּי לָכֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת׳ (ישעיהו נו, ה). וְהַשְׁתָּא דְּלָא זָכָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָמֵי, דְּהָא אִשְׁתָּדַּל וְלָא יָכִיל, הַאי, ׳אֲדוֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה׳, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וְכֵיוָן דְּחָס עָלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהַב לֵיהּ בְּרַחֲמֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַּבֵי מִדִּידֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וְנָטִיל מַה דְּגָרַע הַהוּא מַבּוּעָא, וּבְּגִין כָּךְ, ׳הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ׳, וּלְבָתַר יֵיתוּב, וְיִשְׁתָּדֵּל עַל גַּרְמֵיהּ, לְאַשְׁלוּמֵי גִּרְעוֹנֵיהּ. עַד הָכָא רָזָא דִּקְרָא.

תרגום

זֶה שֶׁאֲדוֹנָיו נָתַן לוֹ אִשָּׁה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת, הֲרֵי הִשְׁתַּדֵּל בַּהַתְחָלָה כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הָאִילָן וְלֹא יָכֹל. זְכֻיּוֹת כָּל כָּךְ אֵין לוֹ, (שֶׁל בנים גַּם כֵּן אֵין לוֹ) שֶׁאִם הָיָה צַדִּיק כָּרָאוּי, לֹא הָיָה שָׁב בְּגִלְגּוּל (כְּאֶבֶן בְּכַף הקלע), שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וְנָתַתִּי לָכֶם בְּבֵיתִי וּבְחֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת׳ (ישעיה נו) - וְעַכְשָׁו שֶׁלֹּא זָכָה, הקב"ה רוֹאֶה שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּדֵּל וְלֹא יָכֹל. זֶה ׳אֲדוֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה׳ (שמות כא, ד) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וְכֵיוָן שֶׁחָס עָלָיו הקב"ה וְנָתַן לוֹ בְּרַחֲמִים, הקב"ה גּוֹבֶה מִשֶּׁלוֹ בַּתְּחִלָּה, וְנוֹטֵל מַה שֶּׁגָּרַע אוֹתוֹ הַמַּעְיָן. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ׳ - וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּב וְיִשְׁתַּדֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַשְׁלִים גִּרְעוֹנוֹ. עַד כָּאן סוֹד הַכָּתוּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי דאדניו יהיב ליה אתתא, בגין למעבד איבין, הא אשתדל בקדמיתא בגין לאסגאה אילנא, ולא יכיל. זכיין כל כך לית ליה, (ס"א דבנין גם כן לית ליה) דאי הוה זכאה כדקא יאות, לא הוה תב בגלגולא, (כאבנא בקוספיתא) דהא כתיב, ׳ונתתי לכם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות׳ (ישעיהו נו, ה). והשתא דלא זכה, קודשא בריך הוא חמי, דהא אשתדל ולא יכיל, האי, ׳אדוניו יתן לו אשה׳, כמה דאתמר. וכיון דחס עליה קודשא בריך הוא, ויהב ליה ברחמי, קודשא בריך הוא גבי מדידיה בקדמיתא, ונטיל מה דגרע ההוא מבועא, ובגין כך, ׳האשה וילדיה תהיה לאדניה׳, ולבתר ייתוב, וישתדל על גרמיה, לאשלומי גרעוניה. עד הכא רזא דקרא.

התרגום: זה שאדוניו נתן לו אשה כדי לעשות פרות, הרי השתדל בהתחלה כדי להגדיל את האילן ולא יכל. זכיות כל כך אין לו, (של בנים גם כן אין לו) שאם היה צדיק כראוי, לא היה שב בגלגול (כאבן בכף הקלע), שהרי כתוב ׳ונתתי לכם בביתי ובחמתי יד ושם טוב מבנים ומבנות׳ (ישעיה נו) - ועכשו שלא זכה, הקב"ה רואה שהרי השתדל ולא יכל. זה ׳אדוניו יתן לו אשה׳ (שמות כא, ד) - כמו שנאמר. וכיון שחס עליו הקב"ה ונתן לו ברחמים, הקב"ה גובה משלו בתחלה, ונוטל מה שגרע אותו המעין. ומשום כך, ׳האשה וילדיה תהיה לאדניה׳ - ואחר כך ישוב וישתדל על עצמו להשלים גרעונו. עד כאן סוד הכתוב.

מן המפרשים

אור החמה: דאי הוה זכאה כדקא יאות לא הוה תב בגלגולא כההיא עובדא דרב גדל נער שבוכה בכל יום לפני המשיח על שלא זכה להיות לו בן ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול מקימו ואומר לו חיוורי חיוורי הם בניך וכההיא דפ' וישב דף קפ"ו שהצדיק שמת בלא בנים אפי'…

הסולם: האי דאדניו יהיב וכו': זה שאדוניו יתן לו אשה כדי לעשות פירות, הוא השתדל מתחילה להרבות האילן, ולא יכול, זכיות כל כך אין לו, שאם היה זכאי כראוי, לא היה חוזר בגלגול, כי כתוב, ונתתי לכם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ובנות. ועתה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: