קדימת הקליפה למוח בבריאה - זריקתה בהבשלת הפרי
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 238 · דף קח ע"ב
לשון הזוהר
הָכָא אִית רָזָא, כָּל עוֹבָדִין דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקַדְמִיתָא אַקְדִּים הַהוּא דִּלְבַר, וּלְבָתַר מוֹחָא דִּלְגוֹ, וְהָכָא לָאו הָכִי. תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן עוֹבָדִין דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַקְדִּים הַהוּא דִּלְבַר, מוֹחָא אַקְדִּים בְּמַחֲשָׁבָה, וּבְעוֹבָדָא הַהוּא דִּלְבַר, דְּהָא כָּל קְלִיפָּה מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוֵי, וּמוֹחָא מִן מוֹחָא, וְתָדִיר סִטְרָא אַחֲרָא אַקְדִּים וְרַבִּי וְאַגְדִּיל וְנָטִיר אִיבָּא. כֵּיוָן דְּאִתְרַבֵּי, זַרְקִין לֵיהּ לְבַר, וְיָכִין רָשָׁע ׳וְצַדִיק יִלְבַּשׁ׳ (איוב כז, יז), וְזַרְקִין לְהַהִיא קְלִיפָּה, וּמְבָרְכִין (עקב רע"א ע"א) לְצַדִּיקָא דְּעָלְמָא.
תרגום
כָּאן יֵשׁ סוֹד. כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשָׂה הקב"ה, בַּהַתְחָלָה מַקְדִּים אוֹתוֹ שֶׁלְּבַחוּץ, וְאַחַר הַמֹּחַ שֶׁלִּפְנִים, וְכָאן לֹא כָּךְ. בֹּא וּרְאֵה, כָּל אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשָׂה הקב"ה וּמַקְדִּים אוֹתוֹ שֶׁל בַּחוּץ, הַמֹּחַ הִקְדִּים בְּמַחֲשָׁבָה, וּבְמַעֲשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁל בַּחוּץ, שֶׁהֲרֵי כָּל קְלִפָּה הִיא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהַמֹּחַ מִן הַמֹּחַ, וְתָמִיד הַסִּטְרָא אַחֲרָא מַקְדִּים וּמְגַדֵּל וּמַרְבֶּה וְשׁוֹמֵר הַפְּרִי. כֵּיוָן שֶׁמִּתְרַבֶּה, זוֹרְקִים אוֹתוֹ הַחוּצָה, וְיָכִין רָשָׁע וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ, וְזוֹרְקִים אֶת אוֹתָהּ קְלִפָּה, וּמְבָרְכִים אֶת צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הכא אית רזא, כל עובדין דעביד קודשא בריך הוא, בקדמיתא אקדים ההוא דלבר, ולבתר מוחא דלגו, והכא לאו הכי. תא חזי, כל אינון עובדין דעביד קודשא בריך הוא, ואקדים ההוא דלבר, מוחא אקדים במחשבה, ובעובדא ההוא דלבר, דהא כל קליפה מסטרא אחרא הוי, ומוחא מן מוחא, ותדיר סטרא אחרא אקדים ורבי ואגדיל ונטיר איבא. כיון דאתרבי, זרקין ליה לבר, ויכין רשע ׳וצדיק ילבש׳ (איוב כז, יז), וזרקין לההיא קליפה, ומברכין (עקב רע"א ע"א) לצדיקא דעלמא.
התרגום: כאן יש סוד. כל המעשים שעושה הקב"ה, בהתחלה מקדים אותו שלבחוץ, ואחר המח שלפנים, וכאן לא כך. בא וראה, כל אותם המעשים שעושה הקב"ה ומקדים אותו של בחוץ, המח הקדים במחשבה, ובמעשה אותו של בחוץ, שהרי כל קלפה היא מסטרא אחרא, והמח מן המח, ותמיד הסטרא אחרא מקדים ומגדל ומרבה ושומר הפרי. כיון שמתרבה, זורקים אותו החוצה, ויכין רשע וצדיק ילבש, וזורקים את אותה קלפה, ומברכים את צדיקו של עולם.
מן המפרשים
אור החמה: ומברכין לצדיקא דעלמא. אינו הברכה שמברכין על אותו פרי. וקליפא דיליה כלומר קליפה קדישא מקיף את עצמו כהדין קמצא דלבושא מיניה לא קליפא מסטרא אחרא.
הסולם: הכא אית רזא וכו': כאן יש סוד, כל המעשים שעושה הקב"ה, מתחילה מקדים זה שמבחוץ, ואח"כ עושה המוח שמבפנים. וכאן אינו כן כי הקדים בנין ביהמ"ק, לבנין החומות, שהם מבחוץ. ומשיב, בוא וראה, כל אלו המעשים שעושה הקב"ה ומקדים ההוא שמבחוץ,…