ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 224 (קז ע"ב)

קללת שמעי בן גרא - שתיקת דוד ככפרת חטאיו

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 224 · דף קז ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, יַתִּיר הֲוָה, מַה דְּעָבַד לֵיהּ ׳שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא׳, מִכָּל עַקְתִּין דְּעָבְרוּ עָלֵיהּ עַד הַהוּא יוֹמָא, וְלָא אָתִיב דָּוִד לָקֳבְלֵיהּ מִלָּה דְּהָכִי הֲוָה יֵאוֹת לֵיהּ, וּבְדָא אִתְכַּפָּרוּ חוֹבוֹי. הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, שִׁמְעִי תַּלְמִיד חָכָם הֲוָה, וְחָכְמְתָא סַגִּיאָה הֲוַת בֵּיהּ, אֲמַאי נָפִיק לְגַבֵּי דָּוִד, וְעָבִיד לֵיהּ כָּל מַה דְּעָבַד. אֶלָּא מֵאֲתָר אַחֲרָא הֲוָה מִלָּה, וְאָעִיל לֵיהּ בְּלִבֵּיהּ מִלָּה דָּא. וְכָל דָּא לְתוֹעַלְתָּא דְּדָוִד. דְּהָא הַהוּא דְּעָבַד לֵיהּ שִׁמְעִי, גַּרְמָא לֵיהּ לְמֵיתָב בִּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, וְתָבַר לִבֵּיהּ בִּתְבִירוּ סַגִּי, וְאוֹשִׁיד דִּמְעִין סַגִּיאִין, מִגּוֹ לִבֵּיהּ קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא אָמַר, ׳כִּי יהו"ה אָמַר לוֹ קַלֵּל׳ (שמואל ב טז, י). יָדַע, דְּהָא מֵאֲתָר עִלָּאָה אַחֲרָא נָחַת מִלָּה.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, יוֹתֵר הָיָה מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ ׳שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא׳ מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְלֹא הֵשִׁיב דָּוִד כְּנֶגְדּוֹ דָבָר, שֶׁכָּךְ הָיָה רָאוּי לוֹ, וּבָזֶה הִתְכַּפְּרוּ חֲטָאָיו. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, שִׁמְעִי הָיָה תַּלְמִיד חָכָם, וְחָכְמָה רַבָּהּ הָיְתָה בּוֹ, לָמָּה יָצָא לְדָוִד וְעָשָׂה לוֹ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה? אֶלָּא מִמָּקוֹם אַחֵר הָיָה הַדָּבָר, וְהִכְנִיס לוֹ בְּלִבּוֹ דָּבָר זֶה, וְכָל זֶה לְתוֹעַלְתּוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ שִׁמְעִי, גָּרַם לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְשָׁבַר לִבּוֹ בְּשֶׁבֶר רַב, וְשָׁפַךְ הַרְבֵּה דְמָעוֹת מִתּוֹךְ לִבּוֹ לִפְנֵי הקב"ה, וְעַל זֶה אָמַר, ׳כִי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל׳ (שמואל ב טז, י) - יָדַע שֶׁהֲרֵי מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן אַחֵר יָרַד הַדָּבָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, יתיר הוה, מה דעבד ליה ׳שמעי בן גרא׳, מכל עקתין דעברו עליה עד ההוא יומא, ולא אתיב דוד לקבליה מלה דהכי הוה יאות ליה, ובדא אתכפרו חובוי. השתא אית לאסתכלא, שמעי תלמיד חכם הוה, וחכמתא סגיאה הות ביה, אמאי נפיק לגבי דוד, ועביד ליה כל מה דעבד. אלא מאתר אחרא הוה מלה, ואעיל ליה בלביה מלה דא. וכל דא לתועלתא דדוד. דהא ההוא דעבד ליה שמעי, גרמא ליה למיתב בתיובתא שלימתא, ותבר לביה בתבירו סגי, ואושיד דמעין סגיאין, מגו לביה קדם קודשא בריך הוא, ועל דא אמר, ׳כי יהו"ה אמר לו קלל׳ (שמואל ב טז, י). ידע, דהא מאתר עלאה אחרא נחת מלה.

התרגום: בא וראה, יותר היה מה שעשה לו ׳שמעי בן גרא׳ מכל הצרות שעברו עליו עד אותו היום, ולא השיב דוד כנגדו דבר, שכך היה ראוי לו, ובזה התכפרו חטאיו. עכשו יש להתבונן, שמעי היה תלמיד חכם, וחכמה רבה היתה בו, למה יצא לדוד ועשה לו כל מה שעשה? אלא ממקום אחר היה הדבר, והכניס לו בלבו דבר זה, וכל זה לתועלתו של דוד, שהרי מה שעשה לו שמעי, גרם לו לשוב בתשובה שלמה ושבר לבו בשבר רב, ושפך הרבה דמעות מתוך לבו לפני הקב"ה, ועל זה אמר, ׳כי ה' אמר לו קלל׳ (שמואל ב טז, י) - ידע שהרי ממקום עליון אחר ירד הדבר.

מן המפרשים

הסולם: ת"ח יתיר הוה וכו': בוא וראה, יותר היה מה שעשה לו שמעי בן גרא, מכל הצרות שעברו עליו עד היום ההוא, ודוד לא השיב כנגדו דבר. כי כן היה יפה לו, ובזה נתכפרו עונותיו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: