שם אלהים לממוני העמים - לעומת שם ה' ליחיד ישראל
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 22 · דף צו ע"א
לשון הזוהר
וּשְׁמָא חַד מִכָּל שְׁאַר שְׁמָהָן דִּילֵיהּ, הַהוּא דְּאִתְפְּשַׁט וְאִתְפְּלַג לְכַמָּה אָרְחִין וּשְׁבִילִין, וְאִקְרֵי אֱלֹהִים. וְאַחֲסִין שְׁמָא דָּא, וְאִתְפְּלַג לְתַתָּאֵי דְהַאי עָלְמָא, וְאִתְפְּלַג שְׁמָא דָּא, לְשַׁמָּשִׁין וְלִמְמָנָן דִּמְנַהֲגֵי לִשְׁאַר עַמִּין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה׳ (במדבר כב, כ). ׳וַיָּבֹא אֱלהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה׳. וְכֵן כָּל מְמָנָא וּמְמַנָּא דְּאַחֲסִין לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִשְׁאַר עַמִּין, בִּשְׁמָא דָּא כְּלִילָן. וַאֲפִילּוּ עֲבוֹדָה זָרָה בִּשְׁמָא דָּא אִקְרֵי. וּשְׁמָא דָּא מָלַךְ עַל גּוֹיִם, וְלָא הַהוּא שְׁמָא, דָּא הַהוּא דְּמָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ יְחִידָאָה, לְעַמָּא יְחִידָאָה, לְעַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל, עַמָּא קַדִּישָׁא.
תרגום
וְשֵׁם אֶחָד מִכָּל שְׁאָר שְׁמוֹתָיו, אוֹתוֹ שֶׁהִתְפַּשֵּׁט וְנֶחֱלָק לְכַמָּה דְרָכִים וּשְׁבִילִים וְנִקְרָא אֱלֹהִים. וְהוֹרִישׁ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה, וְנֶחֱלָק לַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְנֶחֱלָק הַשֵּׁם הַזֶּה לְשַׁמָּשִׁים וְלִמְמֻנִּים שֶׁמַּנְהִיגִים אֶת שְׁאָר הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה׳ (במדבר כב) - ׳וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה׳ (בראשית כ, ג) - וְכֵן כָּל מְמֻנֶּה וּמְמֻנֶּה שֶׁהוֹרִישׁ הקב"ה אוֹתָם לִשְׁאָר הָעַמִּים נִכְלָלִים בַּשֵּׁם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרֵאת בַּשֵּׁם הַזֶּה. וְשֵׁם זֶה מָלַךְ עַל גּוֹיִם, וְלֹא אוֹתוֹ הַשֵּׁם, שֶׁמָּלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא יְחִידִי לָעָם הַיְחִידִי, לְעַם יִשְׂרָאֵל, הָעָם הַקָּדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה, ההוא דאתפשט ואתפלג לכמה ארחין ושבילין, ואקרי אלהים. ואחסין שמא דא, ואתפלג לתתאי דהאי עלמא, ואתפלג שמא דא, לשמשין ולממנן דמנהגי לשאר עמין. כמה דאת אמר, ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ (במדבר כב, כ). ׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה׳. וכן כל ממנא וממנא דאחסין לון קודשא בריך הוא לשאר עמין, בשמא דא כלילן. ואפילו עבודה זרה בשמא דא אקרי. ושמא דא מלך על גוים, ולא ההוא שמא, דא ההוא דמלך על ישראל, דאיהו יחידאה, לעמא יחידאה, לעמא דישראל, עמא קדישא.
התרגום: ושם אחד מכל שאר שמותיו, אותו שהתפשט ונחלק לכמה דרכים ושבילים ונקרא אלהים. והוריש את השם הזה, ונחלק לתחתונים של העולם הזה, ונחלק השם הזה לשמשים ולממנים שמנהיגים את שאר העמים, כמו שנאמר ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ (במדבר כב) - ׳ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה׳ (בראשית כ, ג) - וכן כל ממנה וממנה שהוריש הקב"ה אותם לשאר העמים נכללים בשם הזה, ואפלו עבודה זרה נקראת בשם הזה. ושם זה מלך על גוים, ולא אותו השם, שמלך על ישראל, שהוא יחידי לעם היחידי, לעם ישראל, העם הקדוש.
מן המפרשים
הסולם: ושמא חד מכל וכו': ושם אחד מכל השמות שלו, ההוא, שנתפשט לכמה דרכים ושבילים, שנקרא אלקים, והוריש שם הזה, ונחלק לתחתונים שבעולם הזה, ונחלק שם הזה למשמשים ולממונים המנהיגים שאר העמים. כמש"א, ויבא אלקים אל בלעם לילה. ויבא אלקים אל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: