ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 121 (קא ע"ב)

שתי רוחות באשה אחת - אי אפשרות קיומן יחד

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 121 · דף קא ע"ב

לשון הזוהר

לְאִתְקַיְּימָא רוּחַ בְּרוּחַ לָא אֶפְשָׁר, דְּהָא הַאי דְּאָתֵי עָלָהּ הַשְׁתָּא, רוּחַ אָעִיל בָּהּ. וְכֵן הַהוּא קַדְמָאָה דְּאִסְתָּלִיק, רוּחַ אָעִיל בָּהּ. הַהוּא קַדְמָאָה דְּאִסְתַּלָּק בְּנִין הֲווֹ לֵיהּ, וְדָא דְּהַשְׁתָּא לָאו פָּרוֹקָא אִיהוּ, רוּחַ דְּשָׁבַק הַהוּא קַדְמָאָה בְּהַהוּא מָאנָא, וְאָתָא הַאי אַחֲרָא וְאָעִיל בָּהּ רוּחַ, וַדַּאי לָא יַכְלֵי תַּרְוַיְיהוּ לְאִתְקַיְּימָא בְּהַהוּא גּוּפָא דְּאִתְּתָא כַּחֲדָא, אִי נִימָא דְּאִתְאֲבִיד, אִי אֶפְשָׁר, מָה אִתְעָבִיד מִנֵּיהּ.

תרגום

לְהִתְקַיִּםִ רוּחַ עִם רוּחַ אִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי זֶה שֶׁעַכְשָׁו בָּא עָלֶיהָ, הִכְנִיס בָּהּּ רוּחַ, וְכֵן אוֹתוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהִסְתַּלֵּק הִכְנִיס בָּהּּ רוּחַ. אוֹתוֹ רִאשׁוֹן שֶׁהִסְתַּלֵּק הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְזֶה שֶׁל עַכְשָׁו אֵינוֹ גוֹאֵל, רוּחַ שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בְּאוֹתוֹ כְּלִי, וּבָא הָאַחֵר הַזֶּה וְהִכְנִיס בָּהּּ רוּחַ, וַדַּאי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ שְׁנֵיהֶם לְהִתְקַיֵּם בְּאוֹתוֹ גוּף הָאִשָּׁה כְּאֶחָד. וְאִם נֹאמַר שֶׁנֶּאֱבַד - אִי אֶפְשָׁר. מַה נַּעֲשָׂה מִמֶּנּוּ?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לאתקיימא רוח ברוח לא אפשר, דהא האי דאתי עלה השתא, רוח אעיל בה. וכן ההוא קדמאה דאסתליק, רוח אעיל בה. ההוא קדמאה דאסתלק בנין הוו ליה, ודא דהשתא לאו פרוקא איהו, רוח דשבק ההוא קדמאה בההוא מאנא, ואתא האי אחרא ואעיל בה רוח, ודאי לא יכלי תרוייהו לאתקיימא בההוא גופא דאתתא כחדא, אי נימא דאתאביד, אי אפשר, מה אתעביד מניה.

התרגום: להתקים רוח עם רוח אי אפשר, שהרי זה שעכשו בא עליה, הכניס בה רוח, וכן אותו הראשון שהסתלק הכניס בה רוח. אותו ראשון שהסתלק היו לו בנים, וזה של עכשו אינו גואל, רוח שהשאיר אותו ראשון באותו כלי, ובא האחר הזה והכניס בה רוח, ודאי שלא יוכלו שניהם להתקים באותו גוף האשה כאחד. ואם נאמר שנאבד - אי אפשר. מה נעשה ממנו?

מן המפרשים

אור החמה: ההוא קדמאה דאסתלק בנין הוו ליה אמר כי אעפ"י שאין לדמותו לכשלא נישאת אשה זו כי אז נשאר ההוא רוחא תמן עד דמיתת ההיא אתתא אך עכ"ז למה לא נדמה זה לההוא דלעיל כד ייבם פרוקא ית אתתיה דגם אז אית תמן תרין רוחין חד דידיה וחד דאחוהי…

הסולם: לאתקיימא רוח ברוח וכו': להתקיים רוח עם רוח לא אפשר, שהרי זה שבא עליה עתה, הכניס בה רוח, וכן הראשון שנסתלק הכניס בה רוח. הראשון ההוא שנסתלק היה לו בנים, וזה של עתה אינו גואל, וע"כ, רוח שעזב בה הראשון בכלי ההוא, ובא אחר הזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו