בת הכהן ואיש זר - משיכת הנשמה ליצר הרע
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 10 · דף צה ע"ב
לשון הזוהר
וַוי לְעָלְמָא, דְּלָא יַדְעִין בְּנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא, דְּקָא מַשְׁכִין מְשִׁיכוּ בַּהֲדֵי יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ אִישׁ זָר, וְהַאי בַּת כֹּהֵן פַּרְחַת לְתַתָּא, וְאַשְׁכְּחַת בִּנְיָינָא בְּאִישׁ זָר. וּבְגִין דְּאִיהוּ רְעוּתָא דְּמָרָה, עָאלַת תַּמָּן וְאִתְכַּפִיאַת, וְלָא יָכִילַת לְשַׁלְּטָאָה, וְלָא אִשְׁתַּלִּימַת בְּהַאי עָלְמָא. כַּד נַפְקַת מִנֵּיהּ, הִיא ׳בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹּאכֵל׳, כִּשְׁאַר כָּל נִשְׁמָתִין, דְּאִשְׁתְּלִימוּ בְּהַאי עָלְמָא.
תרגום
אוֹי לָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם לְהִשָּׁמֵר, שֶׁמּוֹשְׁכִים מְשִׁיכָה עִם יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא אִישׁ זָר, וּבַת הַכֹּהֵן הַ אֶת פּוֹרַחַת לְמַטָּה וּמוֹצֵאת בִּנְיָן בְּאִישׁ זָר. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא רָצוֹן שֶׁל אֲדוֹנָהּ, נִכְנֶסֶת לְשָׁם וְנִכְפֵּית, וְלֹא יְכוֹלָה לִשְׁלֹט, וְלֹא הִשְׁתַּלְּמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, הִיא ׳בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל׳ (ויקרא כב, יב) - כִּשְׁאָר כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהִשְׁתַּלְּמוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ווי לעלמא, דלא ידעין בני נשא לאסתמרא, דקא משכין משיכו בהדי יצר הרע, דאיהו איש זר, והאי בת כהן פרחת לתתא, ואשכחת בניינא באיש זר. ובגין דאיהו רעותא דמרה, עאלת תמן ואתכפיאת, ולא יכילת לשלטאה, ולא אשתלימת בהאי עלמא. כד נפקת מניה, היא ׳בתרומת הקדשים לא תאכל׳, כשאר כל נשמתין, דאשתלימו בהאי עלמא.
התרגום: אוי לעולם, שלא יודעים בני אדם להשמר, שמושכים משיכה עם יצר הרע, שהוא איש זר, ובת הכהן ה את פורחת למטה ומוצאת בנין באיש זר. ומשום שהוא רצון של אדונה, נכנסת לשם ונכפית, ולא יכולה לשלט, ולא השתלמה בעולם הזה. וכשיוצאת ממנו, היא ׳בתרומת הקדשים לא תאכל׳ (ויקרא כב, יב) - כשאר כל הנשמות שהשתלמו בעולם הזה.
מן המפרשים
הסולם: ווי לעלמא דלא וכו': אוי לעולם, שבני אדם אינם יודעים להשמר, שהם מושכים המשכת, הנשמה לתוך גוף בעת זווגם, עם היצר הרע, שהוא איש זר, ובת כהן ההיא שהיא הנשמה פרחת למטה ומוצאת בנין, דהיינו גוף, באיש זר. ומשום שזה רצון אדונה, נכנסת…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בניינא דאיש זר הכוונה שכל הנשמות צריכות לעבור דרך נוגה לע"הז ושם מוצאות בנין המלבוש הראוי לכל א' וא' מטו"ר וזה לעומת מדריגת הנשמה ומקורה מכל א' מבחינת הפרצוף הקדוש דזו"ן שיצאו משם או חסד או גבורה וכיוצא וגם לפי האיפה שהיתה להם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: