ויתערבו בגוים - עון עקבי יסבני וישראל נמשלים לתפוחים
משפטים · אילת השחר מכניסה ראשה בין ברכיה - סוד שני המשיחים וגאולת ישראל מהערב רב · מאמר 18 · פיסקה 17 · דף קכ ע"ב
לשון הזוהר
וְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׳ (תהלים קכו) - עַד דִּיהוֹן דְּרוּכִין בֵּין רַגְלַיְיהוּ, בְּגָלוּתָא לָא אִתְבְּרִירוּ מִנַּיְיהוּ. וּבְגִינַיְיהוּ אָמַר דָּוִד עָלָיו הֲשָׁלוֹם, ׳לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי׳ (תהילים מט, ו-ז) - וְעָלַיְיהוּ אָמַר שְׁלמֹה, ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵ"י הַצֹּאן׳ (שיר השירים א, ח). בְּיַעֲקֹ"ב. דְּעָלֵיהּ אִתְּמַר, לְגַבֵּי נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי דְּפַתֵּי לְחַוָּה, ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳ (בראשית ג, טו) - בָּתַר דְּיִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים, וּלְכָל רֵיחִין טָבִין. כְּגַוְונָא דְּמַפְקָנוּ דְּמִצְרַיִם, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ׳ (שיר השירים ח, ה).
תרגום
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם, וַיְּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם׳ - עַד שֶׁיִּהְיוּ דְרוּכִים בֵּין רַגְלֵיהֶם, בַּגָּלוּת הֵם לֹא נִבְרְרוּ מֵהֶם. וּבִשְׁבִילָם אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, ׳לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי׳ (שם מט, ו) - וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵ"י הַצּאן׳ (שיר השירים א, ח). בְּיַעֲקֹ"ב. שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר אֶל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, ׳הוּא יְשׁוּפְךְ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳ (בראשית ג, טו) - אַחַר שֶׁיֵּצְאוּ מִן הַגָּלוּת נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים וּלְכָל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךְ׳ (שיר השירים ח, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וישראל דאתמר בהון ׳ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׳ (תהלים קכו) - עד דיהון דרוכין בין רגלייהו, בגלותא לא אתברירו מנייהו. ובגינייהו אמר דוד עליו השלום, ׳למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני׳ (תהילים מט, ו-ז) - ועלייהו אמר שלמה, ׳צאי לך בעקב"י הצאן׳ (שיר השירים א, ח). ביעק"ב. דעליה אתמר, לגבי נחש הקדמוני דפתי לחוה, ׳הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׳ (בראשית ג, טו) - בתר דיפקון מן גלותא, נמשלים לתפוחים, ולכל ריחין טבין. כגוונא דמפקנו דמצרים, דכתיב ביה ׳תחת התפוח עוררתיך׳ (שיר השירים ח, ה).
התרגום: וישראל שנאמר ׳בהם, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׳ - עד שיהיו דרוכים בין רגליהם, בגלות הם לא נבררו מהם. ובשבילם אמר דוד, עליו השלום, ׳למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני׳ (שם מט, ו) - ועליהם אמר שלמה ׳צאי לך בעקב"י הצאן׳ (שיר השירים א, ח). ביעק"ב. שעליו נאמר אל הנחש הקדמוני שפתה את חוה, ׳הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׳ (בראשית ג, טו) - אחר שיצאו מן הגלות נמשלים לתפוחים ולכל הריחות הטובים, כמו שביציאת מצרים, שכתוב בה ׳תחת התפוח עוררתיך׳ (שיר השירים ח, ה).
מן המפרשים
יהל אור: נמשלים לתפוחים כו'. שמתחלה נמשלים לגפנים כו' שהן בעצמן המובחר מכל הפירות רק שלמראה הן תבירין וכן ישראל נאמר לא תאר לו ולא הדר כו' אבל התפוח למראה הדר: וישראל דאתמר כו'. ר"ל אבל אותן שנתערבו צריך להתברר:
אור החמה: למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. פי' אמר דוד ע"ה בשם ישראל למה אני ירא בימי רע שהם ימי הגלות והרע לפי שהעון עקבי הם העונות שעושים הערב רב הכרוכים בעקבי הם הם אשר יסובבוני ולכך אני ירא לפי שהם גורמים לי גם לחטוא ומעשה העגל…
הסולם: וישראל דאתמר בהון וכו': וישראל שנאמר בהם, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ועד שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ובשבילם אמר דוד, למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני. ועליהם אמר שלמה, צאי לך בעקבי הצאן. בעקבי הוא אותיות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: