הגפן והזית השבורים בגלות - כתושים בין הרגלים כישראל בגלות
משפטים · אילת השחר מכניסה ראשה בין ברכיה - סוד שני המשיחים וגאולת ישראל מהערב רב · מאמר 18 · פיסקה 15 · דף קכ ע"ב
לשון הזוהר
וְהָכִי מִכָּל אִילָנִין, לֵית תְּבִיר כַּגֶּפֶן. בִּנְטִיעוּ דִּילֵיהּ תְּבִיר, בַּעֲנָבִים דִּילֵיהּ תְּבִיר, דְּאִינּוּן כְּתִישִׁין בֵּין רַגְלִין. וְהָכִי זַיִת זֵיתִים דִּילָהּ כְּתִישִׁין. בְּגָלוּתָא אַמְתִּילוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ׳ (תהילים פ, ט). וְכֵן בְּגָלוּת רְבִיעָאָה, ׳כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ (ישעיהו ה, ז) - וּכְגַוְונָא דָּא לַזַּיִת מְשׁוּלִים יִשְׂרָאֵל, ׳זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר׳ (ירמיהו יא, טז) - וּבְגִין דָּא, ׳אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים׳ (תהילים קכח, ג) - סָמִיךְ דָּא לְדָא, בְּגִין דְּאִינּוּן תְּבִירִין בְּגָלוּתָא.
תרגום
וְכָךְ מִכָּל הָאִילָנוֹת אֵין שָׁבוּר כַּגֶּפֶן. בִּנְטִיעָתוֹ שָׁבוּר, בַּעֲנָבָיו שָׁבוּר, שֶׁהֵם כְּתוּשִׁים בֵּין הָרַגְלַיִם. וְכָךְ זַיִת, הַזֵּיתִים שֶׁלָּהּ כְּתוּשִׁים. בַּגָּלוּת נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ׳ (תהלים פ, ט). וְכֵן בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, ׳כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ (ישעיה ה, ז) - וּכְמוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל מְשׁוּלִים לְזַיִת, ׳זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר׳ (ירמיה יא) - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳אֶשְׁתְּךְ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךְ בָּנֶיךְ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים׳ (תהלים קכח) - סָמוּךְ זֶה לָזֶה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שְׁבוּרִים בַּגָּלוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והכי מכל אילנין, לית תביר כגפן. בנטיעו דיליה תביר, בענבים דיליה תביר, דאינון כתישין בין רגלין. והכי זית זיתים דילה כתישין. בגלותא אמתילו ישראל בהון, הדא הוא דכתיב, ׳גפן ממצרים תסיע׳ (תהילים פ, ט). וכן בגלות רביעאה, ׳כי כרם יהו"ה צבאות בית ישראל׳ (ישעיהו ה, ז) - וכגוונא דא לזית משולים ישראל, ׳זית רענן יפה פרי תאר׳ (ירמיהו יא, טז) - ובגין דא, ׳אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים׳ (תהילים קכח, ג) - סמיך דא לדא, בגין דאינון תבירין בגלותא.
התרגום: וכך מכל האילנות אין שבור כגפן. בנטיעתו שבור, בענביו שבור, שהם כתושים בין הרגלים. וכך זית, הזיתים שלה כתושים. בגלות נמשלו ישראל להם, זהו שכתוב ׳גפן ממצרים תסיע׳ (תהלים פ, ט). וכן בגלות הרביעית, ׳כי כרם ה' צבאות בית ישראל׳ (ישעיה ה, ז) - וכמו זה ישראל משולים לזית, ׳זית רענן יפה פרי תאר׳ (ירמיה יא) - ומשום כך ׳אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים׳ (תהלים קכח) - סמוך זה לזה, משום שהם שבורים בגלות.
מן המפרשים
אור החמה: דכתיב כי כרם י"י צבאות וגומר. ה"ג ולבתר דיהון נקיים מגו פסולת יתקדשון לבי מקדשא ביין לנסכא ע"ג מדבחא וזתים לאדלקא שרגין למנרתא. ומאן יזכה להאי יין דלא יתנסך לע"ז דערב רב אינון יין דאתנסך לע"ז ומנהון משומדים מינין ואפקורסי'…
הסולם: והכי מכל אילנין וכו': וכך מכל האילנות אין אילן שבור כמו גפן, בנטיעה שלו הוא שבור, שאין לו כח לעמוד אלא שוכב על הארץ, ובענבים שלו הוא שבור. שהם נכתשים בין רגלים. וכן הזית הזיתים שלו נכתשים. בגלות נמשלו להם ישראל, ז"ש גפן ממצרים…
אור יקר: זית רענן יפה פרי תאר, כניד כשתילי וכו/ ולכך הם שתי מעלות אחר טהרתם, יין לנסך על גבי המזבח דהיינו המזבח החיצון סוד המלכות שהיא מתתקנת למעלה בנשמות אלו שהם יין והם מתקשרות למעלה מתנסכות במזבח .עד התקשרם למעלה עד השתין העליונים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: