ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 9: ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם › פיסקה 24 (ר ע"א)

נשמת הישן משוטטת - צדיקה עולה, שאינה נאחזת בטומאה

מקץ · ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם · מאמר 9 · פיסקה 24 · דף ר ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, דְּכַד בַּר נָשׁ נָאִים עַל עַרְסֵיהּ, נִשְׁמָתֵיהּ נָפְקָא וְשַׁטְיָא בְּעַלְמָא לְעֵילָא, וְעָאלַת בְּאַתְרָא דְּעָאלַת, וְכַמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין, קָיְימִין וְאָזְלִין בְּעַלְמָא, וּפָגְעִין בָּהּ בְּהַהִיא נִשְׁמָתָא. אִי זַכָּאָה הִיא, סַלְקָא לְעֵילָא וְחָמַאת מַה דְּחָמַאת. וְאִי לָאו, אִתְאַחֲדַת בְּהַהוּא סִטְרָא, וּמוֹדִיעִין לָהּ מִלִּין כְּדִיבָן, אוֹ מִלִּין דְּזַמִּינִין לְמֵיתֵי לִזְמַן קָרִיב. וְכַד אִתְעַר הַהִיא נִשְׁמָתָא דְּבֵיהּ, אִיהִי מוֹדְעָא לֵיהּ מַה דְּחָמַאת.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ, נִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם לְמַעְלָה וְנִכְנֶסֶת לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנֶסֶת, וְכַמָּה קְבוּצוֹת מַזִּיקִים עוֹמְדִים וְהוֹלְכִים בָּעוֹלָם וּפוֹגְשִׁים אֶת אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה. אִם הִיא צַדִּיקָה, עוֹלָה לְמַעְלָה וְרוֹאָה מַה שֶּׁרוֹאָה. וְאִם לֹא, נֶאֱחֶזֶת בַּצַּד הַהוּא, וּמוֹדִיעִים לָהּ דְּבָרִים כּוֹזְבִים אוֹ דְבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבֹא לַזְּמַן הַקָּרוֹב. וּכְשֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר, אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ הִיא מוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁרָאֲתָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, דכד בר נש נאים על ערסיה, נשמתיה נפקא ושטיא בעלמא לעילא, ועאלת באתרא דעאלת, וכמה חבילי טהירין, קיימין ואזלין בעלמא, ופגעין בה בההיא נשמתא. אי זכאה היא, סלקא לעילא וחמאת מה דחמאת. ואי לאו, אתאחדת בההוא סטרא, ומודיעין לה מלין כדיבן, או מלין דזמינין למיתי לזמן קריב. וכד אתער ההיא נשמתא דביה, איהי מודעא ליה מה דחמאת.

התרגום: ובא וראה, שכאשר אדם ישן על מטתו, נשמתו יוצאת ומשוטטת בעולם למעלה ונכנסת למקום שנכנסת, וכמה קבוצות מזיקים עומדים והולכים בעולם ופוגשים את אותה הנשמה. אם היא צדיקה, עולה למעלה ורואה מה שרואה. ואם לא, נאחזת בצד ההוא, ומודיעים לה דברים כוזבים או דברים שעתידים לבא לזמן הקרוב. וכשהוא מתעורר, אותה הנשמה שבו היא מודיעה לו מה שראתה.

מן המפרשים

אור החמה: וכד אתער ההיא נשמתא מחתמת בדמיון האדם מה דחמאת ולזה החלום לגוף האדם אינו אלא קרוב ליקיצה ותעורתו משינתו והנשמה יודעת קודם בעת היותה למעלה וזה ירגיש האדם בעצמו בחלום פעמים יראה לו בעת תעורתו פעמים רחוק יותר ושניהם אמת ופעמים…

הסולם: ות"ח דכד בר נש וכו': ובוא וראה כאשר האדם ישן על מטתו נשמתו יוצאת ומשוטטת בעולם למעלה, ונכנסת במקום שנכנסת. וכמה מחנות רוחות נמצאות והולכות בעולם ופוגעות באותה הנשמה, אם צדיק הוא האדם, עולה הנשמה למעלה, ורואה מה שרואה. ואם אינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר