ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 8: ׳ויכר יוסף את אחיו׳ - ימי רע ופחד הצדיקים מחטא נסתר › פיסקה 7 (קצח ע"ב)

דוד רדף בעצמו - משום שהיה נשמר מחטאיו

מקץ · ׳ויכר יוסף את אחיו׳ - ימי רע ופחד הצדיקים מחטא נסתר · מאמר 8 · פיסקה 7 · דף קצח ע"ב

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, אַרְבַּע מַלְכִין הֲווּ, מַאן דְּשָׁאִיל דָּא לָא שָׁאִיל דָּא. דָּוִד אָמַר, ׳אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׳ (תהילים יח, לח). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהֲוָה אִסְתַּמַּר מֵאִלֵּין חוֹבִין, וְלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְשַׂנְאוֹי לְשַׁלְּטָאָה, וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִרְדַּף אֲבַּתְרַיְיהוּ תָּדִיר, וְלָא יִרְדְּפוּן אִינוּן אֲבַתְרֵיהּ לְמִתְבַּע חוֹבוֹי, וְיִפּוֹל בִּידַיְיהוּ.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ זֶה לֹא בִקֵּשׁ זֶה. דָּוִד אָמַר ׳אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׳ (תהלים יח, לח) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נִשְׁמָר מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וְלֹא נָתַן מָקוֹם לְשׂוֹנְאָיו לִשְׁלֹט, וְעַל כֵּן רָצָה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו לִתְבֹּעַ אֶת חֲטָאָיו וְיִפֹּל בִּידֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, ארבע מלכין הוו, מאן דשאיל דא לא שאיל דא. דוד אמר, ׳ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם׳ (תהילים יח, לח). מאי טעמא, בגין דהוה אסתמר מאלין חובין, ולא יהיב דוכתא לשנאוי לשלטאה, ועל דא בעי למרדף אבתרייהו תדיר, ולא ירדפון אינון אבתריה למתבע חובוי, ויפול בידייהו.

התרגום: ובא ראה, ארבעה מלכים היו, מה שבקש זה לא בקש זה. דוד אמר ׳ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם׳ (תהלים יח, לח) - מה הטעם? משום שהיה נשמר מן החטאים הללו, ולא נתן מקום לשונאיו לשלט, ועל כן רצה לרדף אחריהם תמיד, והם לא ירדפו אחריו לתבע את חטאיו ויפל בידיהם.

מן המפרשים

אור החמה: דוד אמר ארדוף אויבי וגו' דוד רדף והרג ולא ירא שיתעורר עליו מדת הדין ולא שיקנטר עליו שהוא נשמר ואין לו מקום לגלגל עליו עם היות שימי מלחמה הם ימי רע:

הסולם: ות"ח ארבע מלכין וכו': ובוא וראה, ארבעה מלכים היו, מה ששאל זה, לא שאל זה. דוד אמר, ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם . מהו הטעם, הוא משום, שהיה נשמר מאלו העבירות שאדם דש ברגליו, ולא נתן מקום לשונאיו, לשלוט. ועל כן, רצה הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: