ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 4: ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה › פיסקה 17 (קצה ע"א)

עין אוזן ופה - אינם משלימים השגת הכל

מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 17 · דף קצה ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְׁמוֹעַ׳ (קהלת א, ח) - ׳כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים׳ - וְכִי ׳כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים׳ - אִינוּן לְמַלָּלָא, דְּקָאֲמַר ׳לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר׳. וְלֹא ׳תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְׁמוֹעַ׳ - מַאי טַעְמָא אִלֵּין. אֶלָּא בְּגִין דִּתְרֵין מִנְהוֹן, וְאִינוּן עַייְנִין וְאוּדְנִין, לָא קַיָּימִין בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וּפוּמָא אִיהוּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, וְכָל (מה) אִלֵּין תְּלַת לָא יָכְלִין לְאַשְׁלָמָא כֹּלָּא, וּלְאַדְבָּקָא כֹּלָּא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ׳ (קהלת א, ח) - ׳כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים׳ - וְכִי ׳כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים׳ - הֵם לְדִבּוּר שֶׁאָמַר ׳לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר׳? וְלֹא ׳תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ׳ - מָה - הַטַּעַם אֵלּוּ? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם, וְהֵם הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, לֹא עוֹמְדִים בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְהַפֶּה הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְכָל (מַה) שְׁלֹשֶׁת הַלָּלוּ לֹא יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים אֶת הַכֹּל וּלְהַשִּׂיג אֶת הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמוע׳ (קהלת א, ח) - ׳כל הדברים יגעים׳ - וכי ׳כל הדברים יגעים׳ - אינון למללא, דקאמר ׳לא יוכל איש לדבר׳. ולא ׳תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמוע׳ - מאי טעמא אלין. אלא בגין דתרין מנהון, ואינון עיינין ואודנין, לא קיימין ברשותיה דבר נש, ופומא איהו ברשותיה, וכל (מה) אלין תלת לא יכלין לאשלמא כלא, ולאדבקא כלא.

התרגום: פתח ואמר, ׳כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׳ (קהלת א, ח) - ׳כל הדברים יגעים׳ - וכי ׳כל הדברים יגעים׳ - הם לדבור שאמר ׳לא יוכל איש לדבר׳? ולא ׳תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׳ - מה - הטעם אלו? אלא משום ששנים מהם, והם העינים והאזנים, לא עומדים ברשותו של האדם, והפה הוא ברשותו, וכל (מה) שלשת הללו לא יכולים להשלים את הכל ולהשיג את הכל.

מן המפרשים

מקדש מלך: וכל אינון תלת לא יכלין לאשלמא כולא פי' לא מבעיא עין ואוזן שאינם ברשות האדם אלא אפי' הפה שהוא ברשותו לא יוכל האדם לדבר בו כל דברים שנעשו בעולם. ובזה נתרצה קושית מ"ט אלין וקושית כל הדברים יגעים וכי יגעים אינון למללא שטעם שהזכיר…

אור החמה: פתח ואמר מי כה' וגו' סוד כיהו"ד כל מקום שהוא מורה על י' חכמה ה' בינה ו' שית ספירין ה' מלכות כ' כתר על שם ה' וקשר עשר ספירות מגביהי לשבת דהיינו סוד כ' כתר יהו"ד חכמה מגביהי לשבת על הבינה כורסי יקרא כסא לכבוד החכמה הנקראת כבוד…

אור יקר: כל הדברים יגעים וכו׳, קשיא ליה תלת בקרא, חדא כל הדברים יגעים וכו׳ שאינו שהרי ידבר כמה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: