אי סתימת המעין בשנת הרעב - משיכת רוח לצד הטומאה
מקץ · ׳ולוסף ילד שני בנים׳ - סוד ימי הטוב והרע וסתימת מעין הברית · מאמר 15 · פיסקה 6 · דף רד ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, רָזָא דָא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. בְּהַהִיא שְׁנַת הָרָעָב, כֵּיוָן דְּאִיהִי שָׁלְטָא, בָּעֵי לְאַסְתָּמָא מַבּוּעֵיהּ, בְּגִין דְּאִי לָא סָתִים לֵיהּ, גָּרִים לְאַמְשָׁכָא רוּחָא לְהַהוּא וַלְדָא מֵהַהוּא סִטְרָא, וְיָהִיב דּוּכְתָּא לְהַהוּא סִטְרָא לְמִפְשֵׁי בְּעַלְמָא, סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא בְּסִטְרָא דְּקוּדְשָׁא. וְתוּ רָזָא, דִּכְתִיב, ׳תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגו'׳ (משלי ל, כא).
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, סוֹד זֶה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן. בִּשְׁנַת הָרָעָב הַהִיא, כֵּיוָן שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת מַעְיָנוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאִם אֵינוֹ סוֹתֵם אוֹתוֹ, גּוֹרֵם לִמְשֹׁךְ רוּחַ לְאוֹתוֹ הַוָּלָד מֵהַצַּד הַהוּא, וְנוֹתֵן מָקוֹם לַצַּד הַהוּא לִגְדֹּל בָּעוֹלָם, צַד הַטֻּמְאָה בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה. וְעוֹד סוֹד, שֶׁכָּתוּב ׳תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ'׳ (משלי ל, כא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, רזא דא איהו רזא עלאה. בההיא שנת הרעב, כיון דאיהי שלטא, בעי לאסתמא מבועיה, בגין דאי לא סתים ליה, גרים לאמשכא רוחא לההוא ולדא מההוא סטרא, ויהיב דוכתא לההוא סטרא למפשי בעלמא, סטרא דמסאבא בסטרא דקודשא. ותו רזא, דכתיב, ׳תחת שלש רגזה ארץ וגו'׳ (משלי ל, כא).
התרגום: רבי שמעון אמר, סוד זה הוא סוד עליון. בשנת הרעב ההיא, כיון שהיא שולטת, צריך לסתם את מעינו, משום שאם אינו סותם אותו, גורם למשך רוח לאותו הולד מהצד ההוא, ונותן מקום לצד ההוא לגדל בעולם, צד הטמאה בצד הקדשה. ועוד סוד, שכתוב ׳תחת שלוש רגזה ארץ וגו'׳ (משלי ל, כא).
מן המפרשים
הסולם: רבי שמעון אמר וכו': רש"א, סוד זה הוא סוד עליון, בשנת הרעב ההיא, שהוא הארת השמאל, כיון שהיא שולטת צריך האדם לסתום מעינו. שלא להוליד, משום ב' טעמים, א) כי אם לא יסתום מעינו גורם להמשיך רוח אל הולד מאותו הצד, משמאל. ב) שנותן מקום…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: