מעשה בשודד - הנדר שלא להקדים שלום אלא לצדיק
מקץ · ׳ולוסף ילד שני בנים׳ - סוד ימי הטוב והרע וסתימת מעין הברית · מאמר 15 · פיסקה 22 · דף רה ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל אֵימָא לְכוּ, יוֹמָא חַד הֲוֵינָא אָזִיל בְּאָרְחָא, אַשְׁכַּחְנָא חַד בַר נָשׁ, וְאַקְדִימְנָא לֵיהּ שְׁלָם, וְהַהוּא גַבְרָא הֲוָה לִסְטִים, וְקָם עָלַי, וְצִעֵר לִי, וְאִלְמָלֵא דְאִתְתַּקַּפְנָא בֵּיהּ אִצְטָעַרְנָא. מֵהַהוּא יוֹמָא נָדַרְנָא, דְּלָא לְאַקְדָּמָא שְׁלָם, בַּר לְבַר נָשׁ זַכָּאָה, אֶלָּא אִי יְדַעְנָא בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּיָכִיל לְצַעֲרָא לִי, וְיִתַתַּקַּף בִּי בְּחֵילָא, בְּגִין דְּאָסִיר לְאַקְדָּמָא שְׁלָם לְבַר נָשׁ חַיָּיבָא, דִּכְתִיב, ׳אֵין שָׁלוֹם אָמַר יהו"ה לָרְשָׁעִים׳ (ישעיה מט, כב).
תרגום
אֲבָל אֹמַר לָכֶם, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, מָצָאתִי אִישׁ אֶחָד וְהִקְדַּמְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, וְאוֹתוֹ אִישׁ הָיָה שׁוֹדֵד, וְקָם עָלַי וְצִעֵר אוֹתִי, וְאִלְמָלֵא שֶׁהִתְגַּבַּרְתִּי עָלָיו הִצְטַעַרְתִּי. מֵאוֹתוֹ יוֹם נָדַרְתִּי שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים שָׁלוֹם, רַק לְאָדָם צַדִּיק, אֶלָּא אִם הִכַּרְתִּיו בָּרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁיָּכוֹל לְצַעֵר אוֹתִי וְיִתְגַּבֵּר עָלַי בְּכֹחַ, מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְאִישׁ רָשָׁע, שֶׁכָּתוּב ׳אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים׳ (ישעיה מח, כב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל אימא לכו, יומא חד הוינא אזיל בארחא, אשכחנא חד בר נש, ואקדימנא ליה שלם, וההוא גברא הוה לסטים, וקם עלי, וצער לי, ואלמלא דאתתקפנא ביה אצטערנא. מההוא יומא נדרנא, דלא לאקדמא שלם, בר לבר נש זכאה, אלא אי ידענא ביה בקדמיתא, בגין דיכיל לצערא לי, ויתתקף בי בחילא, בגין דאסיר לאקדמא שלם לבר נש חייבא, דכתיב, ׳אין שלום אמר יהו"ה לרשעים׳ (ישעיה מט, כב).
התרגום: אבל אמר לכם, יום אחד הייתי הולך בדרך, מצאתי איש אחד והקדמתי לו שלום, ואותו איש היה שודד, וקם עלי וצער אותי, ואלמלא שהתגברתי עליו הצטערתי. מאותו יום נדרתי שלא להקדים שלום, רק לאדם צדיק, אלא אם הכרתיו בראשונה, משום שיכול לצער אותי ויתגבר עלי בכח, משום שאסור להקדים שלום לאיש רשע, שכתוב ׳אין שלום אמר ה' לרשעים׳ (ישעיה מח, כב).
מן המפרשים
אור החמה: מההוא יומא נדרנא דלא לאקדמא שלם וגו' כלו' כיון שאני עובר איסור הקדמת שלום לרשע הנה אתער כחו ויכיל לצערא לי. וז"א לא אקדימנא בגין דיכיל לצערא לי בגין דאסיר לאקדמא וגו' והריני עושה איסור. עכ"ל:
מהרח"ו: מההוא יומא נדרנא דלא לאקדמא שלם וגו'. כלומר כיון שאני עובר איסור הקדמת שלום לרשע, הנה אתער כחו ויכיל לצערא לי. וזה אומרו לא אקדימנא ' בגין דיכיל לצערא לי בגין דאסיר לאקדמא' וגו' והריני עושה איסור:
הסולם: אבל אימא וכו': אבל אומר לכם. יום אחד הייתי הולך בדרך, מצאתי אדם אחד, והקדמתי לו שלום, ואותו אדם היה שודד, וקם עלי וציער אותי, ולולא שנתגברתי עליו הייתי מצטער. מיום ההוא ואילך, נדרתי שלא להקדים שלום רק לאדם צדיק, ורק אם אני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: