בעלי הדין השולטים בלילה ושומרי חוקי הטומאה
מקץ · ׳הבקר אור והאנשים שלחו׳ - אור אברהם ושמש הגנוזה העתידה להאיר לישראל · מאמר 14 · פיסקה 6 · דף רג ע"ב
לשון הזוהר
כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַבֹּקֶר אוֹר׳ - דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. ׳וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ׳ - אִלֵּין מָארֵיהוֹן דְּדִינָא, דְּהֲווּ שָׁלְטִין בְּלֵילְיָא. ׳הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם׳ - (ס"א המה אינון מאריהון דדינא דקאמרן, וחמוריהם) אִינוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּלָאו אִינוּן קַדִּישִׁין, וְלָא שָׁלְטִין, וְלָא אִתְחֲזוּן מֵכִי אָתֵי צַפְרָא. וְאִינוּן מִסִּטְרָא דְּאִינוּן חֲמָרִי, גַּרְדִּינִי נִימוּסִין דְקָאֲמְרוּ.
תרגום
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַבֹּקֶר אוֹר׳ (בראשית מד, ג) - זֶה בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם. ׳וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ׳ - אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַדִּין, שֶׁהָיוּ שׁוֹלְטִים בַּלַּיְלָה. ׳הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם׳ - (הֵמָּה אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּינִים שֶׁאָמַרְנוּ, וַחֲמֹרֵיהֶם) הֵם שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים שֶׁבָּאִים מִצַּד הַטֻּמְאָה, שֶׁאֵינָם קְדוֹשִׁים וְלֹא שׁוֹלְטִים וְלֹא נִרְאִים מִכְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר. וְהֵם מִצִּדָּם שֶׁל אוֹתָם הַחֲמוֹרִים, שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים שֶׁאָמְרוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כמה דאת אמר, ׳הבקר אור׳ - דא בקר דאברהם. ׳והאנשים שלחו׳ - אלין מאריהון דדינא, דהוו שלטין בליליא. ׳המה וחמוריהם׳ - (ס"א המה אינון מאריהון דדינא דקאמרן, וחמוריהם) אינון גרדיני נימוסין, דאתיין מסטרא דמסאבא, דלאו אינון קדישין, ולא שלטין, ולא אתחזון מכי אתי צפרא. ואינון מסטרא דאינון חמרי, גרדיני נימוסין דקאמרו.
התרגום: כמו שנאמר ׳הבקר אור׳ (בראשית מד, ג) - זה בקר של אברהם. ׳והאנשים שלחו׳ - אלו בעלי הדין, שהיו שולטים בלילה. ׳המה וחמריהם׳ - (המה אותם בעלי הדינים שאמרנו, וחמריהם) הם שומרי החקים שבאים מצד הטמאה, שאינם קדושים ולא שולטים ולא נראים מכשבא הבקר. והם מצדם של אותם החמורים, שומרי החקים שאמרו.
מן המפרשים
הסולם: כד"א הבקר אור: זהו בקר דאברהם , דהיינו שליטת הימין, והאנשים שלחו, אלו הם בעלי הדין, שהיו שולטים בלילה, המה וחמוריהם, הם האתונות הממונות על עוברי דת ונימוס להפרע מהם, דהיינו גרדיני טהירין הנ"ל, הבאות מצד הטומאה, שאינן קדושות.…