ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 11: ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת › פיסקה 23 (רא ע"ב)

הולך בתום ילך בטח - מעקש דרכיו נודע לבעלי הדין

מקץ · ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת · מאמר 11 · פיסקה 23 · דף רא ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאֲמַר, ׳הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ׳ (משלי י, ט) - ׳הוֹלֵךְ בַּתּוֹם יֵלֶךְ בֶּטַח׳ - דָּא הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּאָזִיל בְּאָרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא. ׳יֵלֶךְ בֶּטַח׳ - דְּלָא יָכִילוּ נִזְקֵי דְעַלְמָא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ. ׳וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ׳ - מַאן יִוָּדֵעַ. דָּא הוּא מַאן דְּאַסְטֵי מֵאָרְחָא דִקְשׁוֹט, וּבָעֵי גַבֵּי דְחַבְרֵיהּ. יִוָּדֵעַ. מַהוּ יִוָּדֵעַ, יִשְׁתְּמוֹדַע אִיהוּ בְּעֵינֵיהוֹן דְּכָל מָארֵי דְּדִינָא, דְּלָא יִתְאֲבִיד מִנַּיְיהוּ דִּיוּקְנָא דְהַהוּא בַּר נָשׁ, בְּגִין לְאַיְיתָאָה לֵיהּ לְאַתְרָא דְּיִנְקְמוּן מִנֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ יִוָּדֵעַ.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ׳ (שם י) - ׳הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח׳ - זֶה הָאָדָם הַהוּא שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, יֵלֶךְ בֶּטַח - שֶׁלֹּא יְכוֹלִים נִזְקֵי הָעוֹלָם לְהָרַע לוֹ. ׳וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ׳ (משלי י, ט) - מִי יִוָּדֵעַ? זֶה הוּא מִי שֶׁסּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְרוֹצֶה לִגְבּוֹת מֵחֲבֵרוֹ, יִוָּדֵעַ. מַה זֶּה יִוָּדֵעַ? הוּא יִכָּר בְּעֵינֵי כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁלֹּא יֹאבַד מֵהֶם הַדְּיוֹקָן שֶׁל אוֹתוֹ הָאָדָם, כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁיִּנְקְמוּ מִמֶּנּוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ יִוָּדֵעַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׳ (משלי י, ט) - ׳הולך בתום ילך בטח׳ - דא ההוא בר נש, דאזיל בארחין דאורייתא. ׳ילך בטח׳ - דלא יכילו נזקי דעלמא לאבאשא ליה. ׳ומעקש דרכיו יודע׳ - מאן יודע. דא הוא מאן דאסטי מארחא דקשוט, ובעי גבי דחבריה. יודע. מהו יודע, ישתמודע איהו בעיניהון דכל מארי דדינא, דלא יתאביד מנייהו דיוקנא דההוא בר נש, בגין לאייתאה ליה לאתרא דינקמון מניה, ובגין כך יודע.

התרגום: פתח ואמר, ׳הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׳ (שם י) - ׳הולך בתם ילך בטח׳ - זה האדם ההוא שהולך בדרכי התורה, ילך בטח - שלא יכולים נזקי העולם להרע לו. ׳ומעקש דרכיו יודע׳ (משלי י, ט) - מי יודע? זה הוא מי שסוטה מדרך האמת ורוצה לגבות מחברו, יודע. מה זה יודע? הוא יכר בעיני כל בעלי הדין שלא יאבד מהם הדיוקן של אותו האדם, כדי להביא אותו למקום שינקמו ממנו, ומשום כך יודע.

מן המפרשים

הסולם: פתח ואמר הולך בתום וגו': הולך בתום ילך בטח , זהו אדם שהולך בדרכי התורה. ילך בטח, שמזיקי העולם לא יוכלו להזיקו. ומעקש דרכיו יודע שואל, מי הוא יודע, ואומר, זה הוא מי שנטה מדרך האמת, ומבקש לגבות מחבירו, כלומר, שרוצה לשלם לו רעה…

נפש דוד: ובעי גבי דחברי': היינו מבקש ומוסר דין על חברו לשמים שאמרו שמזכירין עונותיו ומארי דדיני' ידיעא איהו לגביי' עד דאשכחון אתרא לנקמא מיניה. לכן הביא זה להך עובדא דהאי יודאי דמחיל לכל מאן דמצער ליה, שהוא היפוך ממנו. וז"ש מעקש דרכיו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: