עמל התורה יומם ולילה - קריאת התורה המכריזה לפני האדם
מקץ · ׳ויהי מקץ׳ - קץ השמאל השוכח מול עץ החיים המחזיק בתורה · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף קצג ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּכָּלָא בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי, בְּגִין דְּיִנְדְּעוּן וְיִסְתַּכְּלוּן בְּפוּלְחָנֵיהּ, דְּהָא אוֹרַיְיתָא אִיהִי מַכְרְזָא בְּכָל יוֹמָא קַמֵּיהּ דְּבַר נָשׁ וְאָמְרָה: ׳מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה חֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי׳ (משלי ט, טז).
תרגום
בֹּא רְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּעֲבוֹדַת הקב"ה וּלְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיִסְתַּכְּלוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מַכְרִיזָה בְּכָל יוֹם לִפְנֵי הָאָדָם וְאוֹמֶרֶת: ׳מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב׳ (משלי ט, ד) - וְאָמְרָה לּוֹ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כמה אית לון לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקודשא בריך הוא, ולאשתדלא באורייתא יממא ולילי, בגין דינדעון ויסתכלון בפולחניה, דהא אורייתא איהי מכרזא בכל יומא קמיה דבר נש ואמרה: ׳מי פתי יסור הנה חסר לב ואמרה לו, והא אוקימנא מלי׳ (משלי ט, טז).
התרגום: בא ראה כמה יש לבני אדם להתבונן בעבודת הקב"ה ולהשתדל בתורה ימים ולילות כדי שידעו ויסתכלו בעבודתו, שהרי התורה מכריזה בכל יום לפני האדם ואומרת: ׳מי פתי יסר הנה חסר לב׳ (משלי ט, ד) - ואמרה לו, והרי בארנו את הדברים.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח כמה אית וגומר להנצל מכשלון האבן הזאת והם ג' בחינות הא' העבודה מעשה המצות היינו פולחנח דקב"ה. הב' התורה ולאשתדלא. הג' תולדה יוצאת מבין שניהם דהיינו להתחכם מתוך המצות והתורה עוד פולחנין דקב"ה שהם טעמי המצות והעבודה כי בזה…
הסולם: תא חזי כמה וכו': בוא וראה כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות כדי שידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכרזת בכל יום לפני האדם, ואמרה, מי פתי יסור הנה וגו'. וכבר בארנו הדברים.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: