ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 34: ׳אלה תולדות השמים והארץ בהבראם׳ - סוד ה' הקטנה והגדולה באברהם › פיסקה 3 (צג ע"א)

ה"א קטנה וגדולה - שמיטה ויובל כפי שלמות הלבנה

לך לך · ׳אלה תולדות השמים והארץ בהבראם׳ - סוד ה' הקטנה והגדולה באברהם · מאמר 34 · פיסקה 3 · דף צג ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי אַבָּא הַאי ה' דְּהִבָּרְאָם זְעִירָא, וְה' (דברים ל"ב ו) ׳דְּהַלַּיי רַבְרְבָא. מַה בֵּין הַאי לְהַאי, אָמַר לֵיהּ דָּא (שכינתא) שְׁמִיטָה, וְדָא יוֹבְלָא (ואית דמתני דכלא חד, דכד מנהרא מצדיק כדין קיימא באשלמותא וה' רברבא, דהא מתנהרא כדקא יאות, ולזמנין דלא קיימא באשלמותא וינקא מסטרא אחרא כדין ה"א זעירא) וּבְגִין כָּךְ זִמְנִין דְּסִיהֲרָא קָיְימָא בְּאַשְׁלָמוּתָא וְזִמְנִין בִּפְגִימוּתָא, וּבְאַנְפָּהָא אִשְׁתְּכַח וְאִשְׁתְּמוֹדַע וְכֹלָּא שַׁפִּיר׳, וְהַאי אִיהוּ בְּרִירָא דְּמִלָּה.

תרגום

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי אַבָּא, הַה' הַזּוֹ שֶׁל הִבָּרְאָם הִיא קְטַנָּה, וְה' שֶׁל הַלְה' (דברים לב) - גְּדוֹלָה. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אָמַר לוֹ, זוֹ שְׁמִטָּה, וְזֶה יוֹבֵל, (וְיֵשׁ שֶׁשּׁוֹנִים שֶׁהַכֹּל אֶחָד, שֶׁכַּאֲשֶׁר מְאִירָה מֵהַצַּדִּיק, אָז עוֹמֶדֶת בִּשְׁלֵמוּת וה"א גדולה, שֶׁהֲרֵי מוּאֶרֶת כָּרָאוּי, וּפַעֲמַיִם שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת בִּשְׁלֵמוּת ויונקת מִסִּטְרָא אַחֲרָא, אָז ה"א קְטַנָּה). וּמִשּׁוּם כָּךְ לִפְעָמִים שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וְלִפְעָמִים בְּחֶסְרוֹנָהּ, וּבְפָנֶיהָ נִמְצָא וְנוֹדָע, וְהַכֹּל יָפֶה, וְזֶה הוּא בֵּרוּר הַדָּבָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יעקב לרבי אבא האי ה' דהבראם זעירא, וה' (דברים ל"ב ו) ׳דהליי רברבא. מה בין האי להאי, אמר ליה דא (שכינתא) שמיטה, ודא יובלא (ואית דמתני דכלא חד, דכד מנהרא מצדיק כדין קיימא באשלמותא וה' רברבא, דהא מתנהרא כדקא יאות, ולזמנין דלא קיימא באשלמותא וינקא מסטרא אחרא כדין ה"א זעירא) ובגין כך זמנין דסיהרא קיימא באשלמותא וזמנין בפגימותא, ובאנפהא אשתכח ואשתמודע וכלא שפיר׳, והאי איהו ברירא דמלה.

התרגום: אמר רבי יעקב לרבי אבא, הה' הזו של הבראם היא קטנה, וה' של הלה' (דברים לב) - גדולה. מה בין זה לזה? אמר לו, זו שמטה, וזה יובל, (ויש ששונים שהכל אחד, שכאשר מאירה מהצדיק, אז עומדת בשלמות וה"א גדולה, שהרי מוארת כראוי, ופעמים שלא עומדת בשלמות ויונקת מסטרא אחרא, אז ה"א קטנה). ומשום כך לפעמים שהלבנה עומדת בשלמותה, ולפעמים בחסרונה, ובפניה נמצא ונודע, והכל יפה, וזה הוא ברור הדבר.

מן המפרשים

כתם פז: א"ל ר' יעקב לרבי אבא האי האי ה"א דבהבראם זעירא מהאותיות הקטנות שנרשמות בתורה והיא דהליי' רברבא היא הה"א דהליי' תגמלו זאת מה בין האי להאי רצה לדעת סוד האותיות הקטנות והגדולות שהן נרשמות בכתובים ובא הענין לדבר בסוד הה"א.

אור החמה: וכלא שפיר והאי איהו ברירא דמלה. פי' שני הפירושים אמת כי אור המלכות להתמלאת הוא מבינה. ואין בין שני פי' אלו אלא אם נפרש אור הבינה בבינה בעצמה והיינו הפירוש הראשון. או נפרש אור הבינה למטה במלכות והיינו הפי' השני. ועכ"ז והא ברירא…

הסולם: אמר ר' יעקב לר' אבא וכו': אר"י לר"א, ה' זו דהבראם, קטנה, וה' דהלה' תגמלו זאת, גדולה. מהו ההפרש בין ה' זו לזו. אמר לו, זו, ה' קטנה, שמיטה, דהיינו מלכות, וזו, ה' גדולה, יובל דהיינו בינה, ומשום זה, לפעמים עומדת הלבנה במילואה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר