ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 33: ׳ויהי אברם בן תשעים שנה׳ - סוד חצות הלילה וזכיית ישראל בשם צדיקים › פיסקה 11 (צב ע"ב)

מכשיר המים המנבא חצות - נוהג סבו ללמוד אז

לך לך · ׳ויהי אברם בן תשעים שנה׳ - סוד חצות הלילה וזכיית ישראל בשם צדיקים · מאמר 33 · פיסקה 11 · דף צב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ לָא אִצְטְרִיךְ, דְּהָא סִימָנָא לִי בְּבֵיתָא דְּהָדֵין טִקְלָא דְּקַמֵּי עַרְסָאי מָלִינָא לֵיהּ מַיָא וְנָטִיף טִיף טִיף, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ אִתְרָקוּ כֻּלְהוּ מַיָא, וְאִתְגַּלְגָּל הָאי קִיטְפָא וְנָהִים, וְאִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ בְּכָל בֵּיתָא, וּכְדֵין הוּא פַלְגּוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, וְחָד סָבָא הֲוָה לִי דַּהֲוָה קָם בְּכָל פַּלְגּוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִינֵי כָּךְ עָבַד הָאי, אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְשָׁדַרְנִי הָכָא, בְּפַלְגּוּת לֵילְיָא נָהִים הַהוּא גַּלְגָּלָא דְקִיטְפָא, קָמוּ רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יַעֲקֹב. שָׁמְעוּ לְהַהוּא גַבְרָא דַּהֲוָה יָתִיב בְשִׁפּוּלֵי בֵיתָא וּתְרִין בְּנוֹי עִמֵּיהּ, וַהֲוָה אָמַר כְּתִיב ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׳ (תהלים קיט, סב), מַאי קָא חָמָא דָוִד דְּאִיהוּ אָמַר ׳חֲצוֹת לַיְלָה׳ וְלָא ׳בַּחֲצוֹת לַיְלָה׳. אֶלָּא ׳חֲצוֹת לַיְלָה׳ וַדַּאי, לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר הָכִי. וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אִקְרֵי. אִין, דְּהָא ׳חֲצוֹת לַיְלָה׳ מַמָּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח וְסִיעָתָא דִילֵיהּ וּכְדֵין הִיא שַׁעֲתָא דְּעָיִיל בְּגִנְתָא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִיקַיָא.

תרגום

אָמַר לוֹ: לֹא צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי סִימָן יֵשׁ לִי בַּבַּיִת - שֶׁהַמִּשְׁקָל הַזֶּה שֶׁלִּפְנֵי מִטָּתִי, אֲנִי מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּמַיִם, וּמְטַפְטֵף טִפָּה טִפָּה. וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ מִתְרוֹ קְנִים כָּל הַמַּיִם, וּמִתְגַּלְגֵּל הַגַּלְגַּל (הדבוק) הַזֶּה וְנוֹהֵם, וְנִשְׁמָע קוֹלוֹ בְּכָל הַבַּיִת. וְאָז הוּא חֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ. וְזָקֵן אֶחָד הָיָה לִי שֶׁהָיָה קָם בְּכָל חֲצוֹת לַיְלָה וּמִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשָׂה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי אַבָּא: בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נָהַם אוֹתוֹ הַגַּלְגַּל (הדבוק). קָמוּ רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יַעֲקֹב, וְשָׁמְעוּ אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת וּשְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר, כָּתוּב ׳חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךְ׳ (תהלים קיט, סב) - מָה רָאָה דָוִד שֶׁהוּא אָמַר חֲצוֹת לַיְלָה וְלֹא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה? אֶלָּא חֲצוֹת לַיְלָה - וַדַּאי לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא אָמַר כָּךְ. וְכִי כָּךְ נִקְרָא הקב"ה? כֵּן, שֶׁהֲרֵי חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ הקב"ה נִמְצָא וְסִיעָתוֹ, וְאָז הִיא הַשָּׁעָה שֶׁנִּכְנָס לְגַן הָעֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה לא אצטריך, דהא סימנא לי בביתא דהדין טקלא דקמי ערסאי מלינא ליה מיא ונטיף טיף טיף, בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא, ואתגלגל האי קיטפא ונהים, ואשתמע קליה בכל ביתא, וכדין הוא פלגות ליליא ממש, וחד סבא הוה לי דהוה קם בכל פלגות ליליא ואשתדל באורייתא, ובגיני כך עבד האי, אמר רבי אבא בריך רחמנא דשדרני הכא, בפלגות ליליא נהים ההוא גלגלא דקיטפא, קמו רבי אבא ורבי יעקב. שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה, והוה אמר כתיב ׳חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׳ (תהלים קיט, סב), מאי קא חמא דוד דאיהו אמר ׳חצות לילה׳ ולא ׳בחצות לילה׳. אלא ׳חצות לילה׳ ודאי, לקודשא בריך הוא אמר הכי. וכי קודשא בריך הוא הכי אקרי. אין, דהא ׳חצות לילה׳ ממש קודשא בריך הוא אשתכח וסיעתא דיליה וכדין היא שעתא דעייל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא.

התרגום: אמר לו: לא צריך, שהרי סימן יש לי בבית - שהמשקל הזה שלפני מטתי, אני ממלא אותו במים, ומטפטף טפה טפה. ובחצות הלילה ממש מתרו קנים כל המים, ומתגלגל הגלגל (הדבוק) הזה ונוהם, ונשמע קולו בכל הבית. ואז הוא חצות הלילה ממש. וזקן אחד היה לי שהיה קם בכל חצות לילה ומשתדל בתורה, ומשום כך עשה את זה. אמר רבי אבא: ברוך הרחמן ששלחני לכאן. בחצות הלילה נהם אותו הגלגל (הדבוק). קמו רבי אבא ורבי יעקב, ושמעו את אותו האיש שהיה יושב בירכתי הבית ושני בניו עמו, והיה אומר, כתוב ׳חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׳ (תהלים קיט, סב) - מה ראה דוד שהוא אמר חצות לילה ולא בחצות הלילה? אלא חצות לילה - ודאי לקדוש - ברוך-הוא אמר כך. וכי כך נקרא הקב"ה? כן, שהרי חצות לילה ממש הקב"ה נמצא וסיעתו, ואז היא השעה שנכנס לגן העדן להשתעשע עם הצדיקים.

מן המפרשים

כתם פז: בפלגות נהים ההוא גלגלא וכו' קמו רבי אבא ורבי יעקב שמעו לההוא גברא דהוה יתיב בשפולי ביתא ותרין בנוי עמיה שקדמו לקום והיו מורגלים בכך והוה אמר חצות לילה מאי חמא דוד דאמר חצות ולא בחצות כי כן היה ראוי לומר אם היתה הכוונה לומר…

מקדש מלך: אלא חצות לילה ודאי לקב"ה אמר פי' רחל שיש לה נחת רוח בחצות בתורת הצדיקים. וז"ש דהא חצות לילה ממש קב"ה אשתכח וסיעתא דילה והיינו רחל שיורדת? לבריאה שנקרא ג"ע העליון כמ"ש וכדין היא שעתא דעייל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא שר"ל…

נזר ישראל: בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא בפלגות ליליא ממש אתרקו כלהו מיא כו'. זה הוא סימן שרחל כבר נתרוקנה ונפלה בבריאה. כמ"ש בכוונת חצות דף ח' ע"ד (ראה פע"ח שער התפלה פ"ז) , דעד חצות נתרוקנה רחל לגמרי ויורדת לבריאה, ואז לאה נמשכת בכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: