מתן תורה - מראה עליון שכולו כבוד הקב"ה לבדו
לך לך · ׳כי מי אל מבלעדי ה'׳ - יחוד הקב"ה בבריאה ובצפיית הנפשות · מאמר 30 · פיסקה 9 · דף צא ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵימָא מַאי טַעְמָא לָא אִתְחֲזוּן הָכָא כְּמָה דְּאִתְחֲזוּן לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דְּחָמָא לוֹן עֵינָא בְּעֵינָא, וְהָא הָכָא אִתְחֲזֵי יַתִּיר. אֶלָּא הָכָא כַּד אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל חֵיזוּ אָחֳרָא וְדַרְגִּין עִלָּאִין הֲווּ חָמָאן וּמִסְתַּכְּלָאן עֵינָא בְּעֵינָא וְהֲווּ תְּאִיבִין לְאִסְתַּכָּלָא וּלְמֶחמֵי בִּיקָרָא דְּמָרֵיהוֹן, וּבְגִין כָּךְ חָמוּ יְקָרָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי וְלָא מֵאָחֳרָא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, מָה הַטַּעַם לֹא נִרְאוּ כָּאן כְּמוֹ שֶׁנִּרְאוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה אוֹתָם עַיִן בְּעַיִן, וַהֲרֵי כָּאן רָאוּ יוֹתֵר? אֶלָּא כָּאן, כְּשֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מַרְאֶה אַחֵר וּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת. הָיוּ רוֹאִים וּמִסְתַּכְּלִים עַיִן בְּעַיִן, וְהָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ רָאוּ אֶת הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הקב"ה לְבַדּוֹ וְלֹא מֵאַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא מאי טעמא לא אתחזון הכא כמה דאתחזון לאדם הראשון דחמא לון עינא בעינא, והא הכא אתחזי יתיר. אלא הכא כד אתייהיבת אורייתא לישראל חיזו אחרא ודרגין עלאין הוו חמאן ומסתכלאן עינא בעינא והוו תאיבין לאסתכלא ולמחמי ביקרא דמריהון, ובגין כך חמו יקרא עלאה דקודשא בריך הוא בלחודוי ולא מאחרא.
התרגום: ואם תאמר, מה הטעם לא נראו כאן כמו שנראו לאדם הראשון שראה אותם עין בעין, והרי כאן ראו יותר? אלא כאן, כשנתנה תורה לישראל, מראה אחר ודרגות עליונות. היו רואים ומסתכלים עין בעין, והיו משתוקקים להסתכל ולראות בכבוד רבונם, ומשום כך ראו את הכבוד העליון של הקב"ה לבדו ולא מאחר.
מן המפרשים
אור החמה: והא הכא אתחזי יתיר שזכו בתורה ובמצות מה שלא זכה אדם הראשון. חיזו אחר' דהיינו מראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר דהיינו המלכות. ודרגין עילאין . דהיינו המדו' העליונות שהיו מתראות בה כעששית הזאת בסוד פנים בפנים דבר ה' אל כל קהלכם…
הסולם: ואי תימא וכו': ואם תאמר, אחר שראה אותן לא נשארו בקיום אלא שנתבטלו אחר כך. בוא וראה, כל דברי הקב"ה הם בקיום, ועומדים לפניו עד שהגיע זמנן לירד לעולם. כעין זה כתוב, כי את אשר ישנו פה וגו'. ובארוהו, שכל בני אדם העתידים להיות בעולם…