הטעם להסתרה - אברהם היה ערל בטרם המילה
לך לך · ׳היה דבר ה' אל אברם במחזה׳ - סוד הברית, לשון התרגום ועושר התורה · מאמר 26 · פיסקה 20 · דף פט ע"א
לשון הזוהר
מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאַבְרָהָם לָא הֲוָה מָהוּל וְהֲוָה עָרֵל סָתִּים בִּשְׂרָא. וּבְגִין כָּךָ הֲוָה סָתִּים מִנַּיְיהוּ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּגַוְונָא דָא בִּלְעָם דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחזְהִ׳ - יְחֱזֶה. סָתִּים הֲוָה מִלָּה מִגּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵתּ בְּגִין דּלא יְהֵא לוֹן פִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מְמַלֵּל בְּהַהוּא עָרֵל מְסָאֳבָא (עד ב, עה ב) דְּהָא מַלְאֲכֵי קַדִּישֵׁי לָאו (יקרון) נִזְקָקִין בִּלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם.
תרגום
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם לֹא הָיָה מָהוּל, וְהָיָה עָרֵל סְתוּם בָּשָׂר, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מַסְתִּיר מֵהֶם בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. כְּמוֹ כֵן בְּבִלְעָם, שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה׳ (במדבר כד, ד) - יֶחֱזֶה, נִסְתָּר הָיָה הַדָּבָר מִתּוֹךְ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שהקב"ה מְדַבֵּר עִם אוֹתוֹ הֶעָרֵל הַטָּמֵא, שֶׁהֲרֵי הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים אֵינָם (קוֹרְאִים) נִזְקָקִים לִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי טעמא, בגין דאברהם לא הוה מהול והוה ערל סתים בשרא. ובגין כך הוה סתים מנייהו בלשון תרגום. כגוונא דא בלעם דכתיב ׳אשר מחזה שדי יחזה׳ - יחזה. סתים הוה מלה מגו מלאכי השרת בגין דלא יהא לון פטרא דקודשא בריך הוא ממלל בההוא ערל מסאבא (עד ב, עה ב) דהא מלאכי קדישי לאו (יקרון) נזקקין בלשון תרגום.
התרגום: מה הטעם? משום שאברהם לא היה מהול, והיה ערל סתום בשר, ומשום כך היה מסתיר מהם בלשון תרגום. כמו כן בבלעם, שכתוב ׳אשר מחזה שדי יחזה׳ (במדבר כד, ד) - יחזה, נסתר היה הדבר מתוך מלאכי השרת כדי שלא יהיה להם פתחון פה שהקב"ה מדבר עם אותו הערל הטמא, שהרי המלאכים הקדושים אינם (קוראים) נזקקים ללשון תרגום.
מן המפרשים
הסולם: מאי טעמא, בגין וכו': ושואל, מהו הטעם, שהקב"ה דבר עם אברהם בלשון שלא יכירו בו המלאכים. ומשיב, לפי שאברהם לא היה מהול, והיה ערל אטום בשר, ומשום זה היה הדיבור בלשון תרגום הסתום מהם מהמלאכים. כמו זה, בבלעם. שכתוב בו, אשר מחזה שדי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: