משל האור השחור והלבן - הנפש כפתילה לגוף
לך לך · ׳נפשי אויתיך בלילה׳ - עליית נפש רוח ונשמה ודבקות אברהם בקב"ה · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף פג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי (לעיל עז ב) נֶפֶשׁ אִיהִי אִתְעֲרוּתָא תַּתָּאָה דְּאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּגוּפָא. כְּגַוְונָא דִנְהוֹרָא דְּבוּצִינָא. דִּנְהוֹרָא תַּתָּאָה דְּאִיהִי אוּכְמָא אִתְדַּבְּקַת בִּפְתִילָה וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ וְלָא אִתְתַּקְנַת אֶלָּא בָּהּ. וְכַד אִתְתַּקְנַת בַּפְּתִילָה אִתְעֲבִידַת כֻּרְסְיָיא לִנְהוֹרָא עִלָּאָה חִוָּורָא דְּשַׁרְיָיא עַל הַהוּא נְהוֹרָא אוּכְמָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, הַנֶּפֶשׁ הִיא הִתְעוֹרְרוּת תַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּדְבֶּקֶת בַּגּוּף, כְּמוֹ הָאוֹר שֶׁל הַמָּאוֹר, שֶׁהָאוֹר הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא שָׁחֹר, נִדְבָּק בַּפְּתִילָה וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנָּה וְלֹא נִתְקָן אֶלָּא בָּהּ. וּכְשֶׁנִּתְקָן בַּפְּתִילָה, נַעֲשֶׂה כִסֵּא לָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַלָּבָן שֶׁשּׁוֹרֶה עַל אוֹתוֹ הָאוֹר הַשָּׁחֹר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי (לעיל עז ב) נפש איהי אתערותא תתאה דאתדבקא ביה בגופא. כגוונא דנהורא דבוצינא. דנהורא תתאה דאיהי אוכמא אתדבקת בפתילה ולא אתפרש מנה ולא אתתקנת אלא בה. וכד אתתקנת בפתילה אתעבידת כרסייא לנהורא עלאה חוורא דשרייא על ההוא נהורא אוכמא.
התרגום: בא ראה, הנפש היא התעוררות תחתונה שנדבקת בגוף, כמו האור של המאור, שהאור התחתון שהוא שחר, נדבק בפתילה ולא נפרד ממנה ולא נתקן אלא בה. וכשנתקן בפתילה, נעשה כסא לאור העליון הלבן ששורה על אותו האור השחר.
מן המפרשים
רמ"א: נפש איהי אתערותא תתאה נפש איהי אתערותא תתאה כו'. עיין לעיל דף נ"ח ע"א (ס"ת פא. נפש איהו חילא דגופא אתבני מיניה כו'):
הסולם: ת"ח נפש איהי וכו': בוא וראה, נפש היא התעוררות תחתונה הנדבקת בהגוף. כעין אור הנר, שאור התחתון שבו שהוא שחור, מתדבק בפתילה, ואינו נפרד ממנו ואינו מתתקן אלא בו. וכשאור השחור מתתקן ונאחז בפתילה, הוא נעשה כסא לאור הלבן העליון…