אמר המלך לא צריך להחזירו בגלוי כי בשה לנו - יחזור בסתר שלא יכירו בו
כי תשא · משל למלך ובנו - סוד גלות ישראל והאם הקדושה השכינה הערבה · מאמר 6 · פיסקה 8 · דף קפט ע"א
לשון הזוהר
אָמַר מַלְכָּא הוֹאִיל וְכַךְ הוּא, לָא אִצְטְרִיךְ לְאָהַדְּרָא לֵיהּ בִּימָמָא בְּאִתְגַּלְּיָא. דְּכִסּוּפָא דִּילָן אִיהוּ לְמֵהַךְ בְּגִינִיהּ לְבֵי זוֹנוֹת. וְאִי לָא הֲוֵי כְּגַוְונָא דָּא, דְּטִנֵף גַּרְמֵיהּ הָכִי וְחִלֵּל יְקָרִי. הֲוֵינָא אֲנָא, וְכָל חַיָּילִין דִּילִי, אַזְלִין בְּגִינֵיהּ בְּכַמָּה יְקָר, בְּכַמָּה בּוּקִינָס קָמֵיהּ, בְּכַמָּה מָאנֵי קְרָבָא, מִימִינֵיהּ וּמִשְׂמָאלֵיהּ, עַד דְּכָל בְּנִי עָלְמָא יִזְדַּעְזְעוּן, וְיִנְדְעוּן כֹּלָּא, דִּבְּרָא דְּמַלְכָּא אִיהוּ. הַשְּׁתָּא כֵּיוָן דְּאִיהוּ טִנֵף גַּרְמֵיהּ, וְחִלֵּל יְקָרִי, אִיהוּ יֶהְדַּר בִּטְמִירוּ, דְּלָא יִנְדְּעוּן בֵּיהּ. אַהְדָּר לְגַבֵּי מַלְכָּא, יָהֲבֵיהּ לְגַבֵּי אִמֵּיהּ.
תרגום
אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וְכָךְ הוּא, לֹא צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ בַּיּוֹם בְּגָלוּי, שֶׁבּוּשָׁה עֲבוּרֵנוּ לָלֶכֶת בִּשְׁבִילוֹ לְבֵית זוֹנוֹת. וְאִם לֹא הָיָה כְּמוֹ זֶה שֶׁטִּנֵּף אֶת עַצְמוֹ כָּךְ וְחִלֵּל כְּבוֹדִי, הָיִיתִי אֲנִי וְכָל הַחֲיָלוֹת שֶׁלִּי הוֹלְכִים בִּשְׁבִילוֹ בְּכַמָּה כָבוֹד וּבְכַמָּה חֲצוֹצְרוֹת לְפָנָיו, בְּכַמָּה כְּלֵי קְרָב מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, עַד שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יִזְדַּעְזְעוּ, וְיֵדְעוּ כֻלָּם שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ. עַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁהוּא טִנֵּף אֶת עַצְמוֹ וְחִלֵּל אֶת כְּבוֹדִי, הוּא יַחֲזֹר בְּסֵתֶר שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בוֹ. חָזַר לַמֶּלֶךְ, וְנָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר מלכא הואיל וכך הוא, לא אצטריך לאהדרא ליה ביממא באתגליא. דכסופא דילן איהו למהך בגיניה לבי זונות. ואי לא הוי כגוונא דא, דטנף גרמיה הכי וחלל יקרי. הוינא אנא, וכל חיילין דילי, אזלין בגיניה בכמה יקר, בכמה בוקינס קמיה, בכמה מאני קרבא, מימיניה ומשמאליה, עד דכל בני עלמא יזדעזעון, וינדעון כלא, דברא דמלכא איהו. השתא כיון דאיהו טנף גרמיה, וחלל יקרי, איהו יהדר בטמירו, דלא ינדעון ביה. אהדר לגבי מלכא, יהביה לגבי אמיה.
התרגום: אמר המלך: הואיל וכך הוא, לא צריך להחזירו ביום בגלוי, שבושה עבורנו ללכת בשבילו לבית זונות. ואם לא היה כמו זה שטנף את עצמו כך וחלל כבודי, הייתי אני וכל החילות שלי הולכים בשבילו בכמה כבוד ובכמה חצוצרות לפניו, בכמה כלי קרב מימינו ומשמאלו, עד שכל בני העולם יזדעזעו, וידעו כלם שהוא בן המלך. עכשו כיון שהוא טנף את עצמו וחלל את כבודי, הוא יחזר בסתר שלא יכירו בו. חזר למלך, ונתן אותו לאמו.
מן המפרשים
הסולם: אמר מלכא הואיל וכו' : אמר המלך, כיון שכך הוא, לא צריכים להחזירו ביום בגלוי שבושה הוא לנו ללכת אחריו לבית הזונות, ואם לא היה כך, שטנף עצמו כך וחלל כבודי, הייתי אני וכל צבאותי הולכים אחריו בכמה יקר, בכמה תוקעי חצוצרות לפניו,…