ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 6: משל למלך ובנו - סוד גלות ישראל והאם הקדושה השכינה הערבה › פיסקה 2 (קפט ע"א)

הכל תלוי בתשובה ולא יכולים לעורר תשובה עד שיתקימו כל דברי הפרשה

כי תשא · משל למלך ובנו - סוד גלות ישראל והאם הקדושה השכינה הערבה · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף קפט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִיָּיא וַדַּאי הָכִי אִיהוּ, וְכֹלָּא בִּתְשׁוּבָה תַּלְיָא. וְאִי תֵּימָא דְּיִכְלוּן הַשְׁתָּא לְאַתְעָרָא תְּשׁוּבָה כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. לָא יַכְלִין. מַאי טַעְמָא לָא יַכְלִין. בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה כִּי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳ (דברים ל, א) - וּכְתִּיב ׳וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ וְגוֹ'׳. וּכְתִיב ׳וְשַׁבְתָּ עַד יהו"ה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'׳. וּכְדֵין ׳אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ל, ד). וְעַד דְּכָל אִינּוּן מִלִּין לָא יִתְקַיְּימוּן, לָא יַכְלִין לְאַתְעֲרָא תְּשׁוּבָה מִנַּיְיהוּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְהַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיְּכוֹלִים עַכְשָׁו לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה כֻּלָּם כְּאֶחָד - לֹא יְכוֹלִים! מָה הַטַּעַם לֹא יְכוֹלִים? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב, ׳וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךְ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳ (דברים ל, א) - וְכָתוּב ׳וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךְ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךְ וְגוֹ'׳ (דברים ל, א). וְכָתוּב ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'׳. וְאָז (שם) ׳אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךְ וְגוֹ'׳. וְעַד שֶׁכָּל אוֹתָם דְּבָרִים לֹא יִתְקַיְּמוּ, לֹא יְכוֹלִים לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה מֵהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי חייא ודאי הכי איהו, וכלא בתשובה תליא. ואי תימא דיכלון השתא לאתערא תשובה כלהו כחדא. לא יכלין. מאי טעמא לא יכלין. בגין דכתיב, ׳והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה׳ (דברים ל, א) - וכתיב ׳והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו'׳. וכתיב ׳ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו'׳. וכדין ׳אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו'׳ (דברים ל, ד). ועד דכל אינון מלין לא יתקיימון, לא יכלין לאתערא תשובה מנייהו.

התרגום: אמר רבי חייא, ודאי כך הוא, והכל תלוי בתשובה. ואם תאמר שיכולים עכשו לעורר תשובה כלם כאחד - לא יכולים! מה הטעם לא יכולים? משום שכתוב, ׳והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה׳ (דברים ל, א) - וכתוב ׳והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו'׳ (דברים ל, א). וכתוב ׳ושבת עד ה' אלהיך וגו'׳. ואז (שם) ׳אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו'׳. ועד שכל אותם דברים לא יתקימו, לא יכולים לעורר תשובה מהם.

מן המפרשים

הסולם: א"ר חייא ודאי וכו' : אר"ח ודאי כך הוא. והכל תלוי בתשובה. וא"ת שיכולים עתה להתעורר בתשובה כולם יחד. אינם יכולים. מה הטעם שאינם יכולים. משום שכ', והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה. וכתוב והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך וגו'.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: