ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 4: שפת אמת תכון לעד - סוד ההגמון שהתגייר מדברי רבי אלעזר › פיסקה 5 (קפח ע"ב)

אמר לו תפח רוחו - לא כתוב כוננת אלא תכון עתידה שתעמד ותצמח מארץ

כי תשא · שפת אמת תכון לעד - סוד ההגמון שהתגייר מדברי רבי אלעזר · מאמר 4 · פיסקה 5 · דף קפח ע"ב

לשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ, חֲמֵינָא בָּךְ דְּאַנְתְּ חַכִּים בְּאוֹרַיְיתָא. תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. אִלּוּ אָמַר קְרָא, שְׂפַת אֱמֶת כּוֹנַנְתָּ לָעַד - הֲוָה כִּדְקַאמְרָן, אֲבָל לָא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן, זְמִינָא שְׂפַת אֱמֶת דְּתִכּוֹן, מַה דְּלָאו הָכִי הַשְׁתָּא, דְּהַשְׁתָּא שְׂפַת שֶׁקֶר קַּיְימָא, וּשְׂפַת אֱמֶת שְׁכִיבָא לְעַפְרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דֶּאֱמֶת יְקוּם עַל קִיוּמֵיהּ, וּמִגּוֹ אֶרֶץ תִּצְמַח, כְּדֵין ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְגוֹ'׳.

תרגום

אָמַר לוֹ, אֲנִי רוֹאֶה בְּךְ שֶׁאַתָּה חָכָם בַּתּוֹרָה. תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִלּוּ אָמַר הַכָּתוּב שְׂפַת אֱמֶת כּוֹנַנְתָּ לָעַד - הָיָה כְּמוֹ שֶׁאַמַרְנוּ. אֲבָל לֹא כָתוּב אֶלָּא תִּכּוֹן, עֲתִידָה שְׂפַת אֱמֶת שֶׁתִּכּוֹן מַה שֶּׁאֵין כָּךְ עַכְשָׁו, שֶׁעַכְשָׂו שְׂפַת שֶׁקֶר עוֹמֶדֶת, וּשְׂפַת אֱמֶת שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁאֱמֶת תַּעֲמֹד עַל קִיּוּמָהּ וּמִתּוֹךְ אֶרֶץ תִּצְמַח, אָז ׳שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְגוֹ'׳ (משלי יב, יט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, חמינא בך דאנת חכים באורייתא. תפח רוחיה דההוא גברא. אלו אמר קרא, שפת אמת כוננת לעד - הוה כדקאמרן, אבל לא כתיב אלא תכון, זמינא שפת אמת דתכון, מה דלאו הכי השתא, דהשתא שפת שקר קיימא, ושפת אמת שכיבא לעפרא, ובההוא זמנא דאמת יקום על קיומיה, ומגו ארץ תצמח, כדין ׳שפת אמת תכון לעד וגו'׳.

התרגום: אמר לו, אני רואה בך שאתה חכם בתורה. תפח רוחו של אותו האיש. אלו אמר הכתוב שפת אמת כוננת לעד - היה כמו שאמרנו. אבל לא כתוב אלא תכון, עתידה שפת אמת שתכון מה שאין כך עכשו, שעכשו שפת שקר עומדת, ושפת אמת שוכבת לעפר, ובאותו זמן שאמת תעמד על קיומה ומתוך ארץ תצמח, אז ׳שפת אמת תכון לעד וגו'׳ (משלי יב, יט).

מן המפרשים

הסולם: א"ל חמינא בך וכו' : אמר לו ראיתי בך שאתה חכם בתורה, תפח רוחו של איש ההוא, אלו אמר הכ' שפת אמת כוננת לעד היה כמו שאמרת, אבל לא כתוב אלא תכון לעד שפירושו, עתידה שפת אמת שתכון, מה שאין כן עתה, שעתה שפת שקר עומדת, ושפת אמת שוכבת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: