מצוה לקדש החדש - הכלה הקדושה מתקדשת על פי בית דין גבורה מברכים בתפארת
כי תשא · מצוה לתת מחצית השקל - סוד רועה הנאמן וקדוש החדש · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף קפח ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא, פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ, בְּגִין דְּסִיהֲרָא קַדִּישָׁא אִיהִי כַּלָּה, דְּמִתְקַדֶּשֶׁת עַל פִּי בֵּית דִּין, דְּאִיהוּ גְּבוּרָה, בְּגִין דְּתַמָּן לֵיוָאֵי, דְּאִתְּמַר בְּהוּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם. וּלְבָתַר דְּאִתְחֲזֵי סִיהֲרָא דְּיֵאוֹתוּ לְאוֹרָה, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ: בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, ׳וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׳. וּבְמִי מִתְקַדֶשֶׁת וּמִתְבָּרֶכֶת, בְּתִפְאֶרֶת בְּגִין דְּאִיהוּ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן. (ע"כ רעיא מהימנא) (תצא דף ר"פ ע"ב כי ישבו אחיו יחדיו וכו')
תרגום
פָּתַח הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מִצְוָה אַחַר זוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה הִיא כַּלָּה שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁהוּא גְבוּרָה, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם לְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהֶם וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם׳. וְאַחַר שֶׁנִּרְאֵית הַלְּבָנָה שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרָהּ, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ: בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, ׳וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׳ (תהלים לג, ו) - וּבְמִי מִתְקַדֶּשֶׁת וּמִתְבָּרֶכֶת? בְּתִפְאֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן. (עַד כָּאן רעיא מהימנא)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רעיא מהימנא, פקודא בתר דא, לקדש את החדש, בגין דסיהרא קדישא איהי כלה, דמתקדשת על פי בית דין, דאיהו גבורה, בגין דתמן ליואי, דאתמר בהו וקדשת את הלוים. ולבתר דאתחזי סיהרא דיאותו לאורה, מברך עליה: ברוך אתה יהו"ה אלהינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, ׳וברוח פיו כל צבאם׳. ובמי מתקדשת ומתברכת, בתפארת בגין דאיהו עטרת תפארת לעמוסי בטן. (ע"כ רעיא מהימנא) (תצא דף ר"פ ע"ב כי ישבו אחיו יחדיו וכו')
התרגום: פתח הרועה הנאמן, מצוה אחר זו לקדש את החדש, משום שהכלה הקדושה היא כלה שמתקדשת על פי בית דין, שהוא גבורה, משום ששם לוים, שנאמר ׳בהם וקדשת את הלוים׳. ואחר שנראית הלבנה שיאותו לאורה, מברך עליה: ברוך אתה יהו"ה אלהינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, ׳וברוח פיו כל צבאם׳ (תהלים לג, ו) - ובמי מתקדשת ומתברכת? בתפארת, משום שהיא עטרת תפארת לעמוסי בטן. (עד כאן רעיא מהימנא)
מן המפרשים
יהל אור: אבנא למשקל כו' דא יו"ד כו' עשרים. שהיא אבן שתיה רועה אבן ישראל, ו' י', קוב"ה וכנ"י כנ"ל. וענין חצי ההי"ן דהין י"ב לוגין, ו' קצוות דעמודא דאמצעיתא, ו"ק דנוקבא. חצי ההין עמודא דאמצעיתא. וזה בבחינת ו"ק. ובבחינת עשר ספירות שקל…
אור החמה: פתח ר"מ פקודא בתר דא לקדש את החדש בגין דסיהר' וגומר קשיא ליה במצוה זו תרתי חדא כי לא ראינו בתורה נעשה דבר יגיע ממנו ענין לשום א' מז' ככבי לכת זולתי הלבנה בקדוש החדש וצריך לדעת מה זה ועל מה זה. עוד יקשה לקדשו על פי ב"ד ולא שאר…
הסולם: פתח רעיא מהימנא וכו' : פתח רע"מ. המצוה שלאחר זו היא לקדש את החדש. כי הלבנה הקדושה, דהיינו המלכות, היא כלה, שמתקדשת ע"פ בית דין שהוא גבורה דז"א, כי המלכות נבנית מצד שמאל שהוא גבורה, כי שם בגבורה דז"א, הם הלוים שנאמר בהם וקדשתם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: