ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 12: ויתנצלו בני ישראל את עדים - סוד פגם הלבנה ומיתת יהושע › פיסקה 5 (קצד ע"ב)

כשידע משה שחטאו והועברו כלי הזין ידע שהנחש אחז בלבנה ונפגמה ולכן הוציאה

כי תשא · ויתנצלו בני ישראל את עדים - סוד פגם הלבנה ומיתת יהושע · מאמר 12 · פיסקה 5 · דף קצד ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד יָדַע מֹשֶׁה דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְעֲבָרוּ מִנַּיְיהוּ אִינּוּן זַיְינִין קַדִּישִׁין, יָדַע וַדַּאי, דְּהָא חִוְיָא אָחִיד בָּהּ בְּסִיהֲרָא, לְאַמְשָׁכָא לָהּ לְגַבֵּיהּ, וְאִתְפְּגִימַת. כְּדֵין אַפִּיק לֵיהּ לְבַר. וְכֵיוָן דְּקַיְּימָא לְאִתְפַּגְּמָא, אַף עַל גַּב דִּיהוֹשֻׁעַ קָאִים בְּעִטְרָא דְּזַיְינִין דִּילָהּ, כֵּיוָן דִּפְגִּימוּ שַׁרְיָא בָּהּ, וְאִתְהַדְּרַת כְּמָה דְּאִתְפְּגִימַת בְּחוֹבָא דְּאָדָם, לָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְאִתְקַיְּימָא, בַּר מֹשֶׁה, דְּהֲוָה שַׁלִּיט בָּהּ, וּמוֹתֵיהּ הֲוָה בִּסְטַר אַחֲרָא. וְעַל דָּא לָא הֲוָה רְשׁוּ בָּהּ, לְקַיְּימָא לִיְהוֹשֻׁעַ תָּדִיר, וְלָא לְאַחֲרָא. וְעַל דָּא אֹהֶל מוֹעֵד קָרֵי לֵיהּ, דְּהָא שַׁרְיָא בֵּיהּ זְמַן קָצִיב, לְכָל עָלְמָא.

תרגום

וּכְשֶׁיָּדַע מֹשֶׁה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהָעָבְרוּ מֵהֶם אוֹתָם כְּלֵי זַיִן הַקְּדוֹשִׁים, יָדַע וַדַּאי שֶׁהֲרֵי הַנָּחָשׁ אָחַז בַּלְּבָנָה לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו וְנִפְגְּמָה. אָז הוֹצִיא אוֹתוֹ לַחוּץ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדָה לְהִפָּגֵם, אַף עַל גַּב שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד בַּעֲטֶרֶת כְּלֵי הַזַּיִן שֶׁלָּהּ, כֵּיוָן שֶׁהַפְּגָם שׁוֹרֶה בָּהּ וְחָזְרָה לִכְמוֹ שֶׁנִּפְגְּמָה בְּחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם, לֹא יָכוֹל אָדָם לְהִתְקַיֵּם, פְּרָט לְמֹשֶׁה שֶׁשָּׁלַט בָּהּ, וּמוֹתוֹ הָיָה בְּצַד אַחֵר. וְעַל זֶה לֹא הָיָה בָּהּ רְשׁוּת לְקַיֵּם אֶת יְהוֹשֻׁעַ תָּמִיד וְלֹא מִישֶׁהוּ אַחֵר. וְעַל כֵּן קוֹרֵא לָהּ אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי שׁוֹרֶה בָּהּ זְמַן קָצוּב לְכָל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד ידע משה דחבו ישראל, ואתעברו מנייהו אינון זיינין קדישין, ידע ודאי, דהא חויא אחיד בה בסיהרא, לאמשכא לה לגביה, ואתפגימת. כדין אפיק ליה לבר. וכיון דקיימא לאתפגמא, אף על גב דיהושע קאים בעטרא דזיינין דילה, כיון דפגימו שריא בה, ואתהדרת כמה דאתפגימת בחובא דאדם, לא יכיל בר נש לאתקיימא, בר משה, דהוה שליט בה, ומותיה הוה בסטר אחרא. ועל דא לא הוה רשו בה, לקיימא ליהושע תדיר, ולא לאחרא. ועל דא אהל מועד קרי ליה, דהא שריא ביה זמן קציב, לכל עלמא.

התרגום: וכשידע משה שחטאו ישראל והעברו מהם אותם כלי זין הקדושים, ידע ודאי שהרי הנחש אחז בלבנה למשך אותה אליו ונפגמה. אז הוציא אותו לחוץ. וכיון שעמדה להפגם, אף על גב שיהושע עומד בעטרת כלי הזין שלה, כיון שהפגם שורה בה וחזרה לכמו שנפגמה בחטאו של אדם, לא יכול אדם להתקים, פרט למשה ששלט בה, ומותו היה בצד אחר. ועל זה לא היה בה רשות לקים את יהושע תמיד ולא מישהו אחר. ועל כן קורא לה אהל מועד, שהרי שורה בה זמן קצוב לכל העולם.

מן המפרשים

הסולם: וכד ידע משה וכו' : וכשידע משה שחטאו ישראל ונעבר מהם אלו העדי הקדושים, ידע ודאי, שהנחש נאחז בהלבנה למשכה אליו, ונפגמה. כי בעת שהנחש רוצה לינק מהמלכות, מסתלק ממנה האור, כדי שלא יהיה לו ממה לינק, אז הוציא אותה לחוץ מן המחנה.…

מקדש מלך: מן המקבילה בבראשית מאמר פט, יא (נג.) דהא שרייא ביה זמן קציב לכל עלמא פי' ר"ש ס"ל כר' אבא דלעיל דדריש אוהל מועד לביש. אית ימינא לעילא פי' בקדושה יש ימין ושמאל שהם חסד וגבורה. וכן בקליפה יש ימין ושמאל שהם ח"ג כי גם זה לעומת זה…

אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר פט, ה (נג.) וקאמרינן דגרמו מותא עלייהו מההוא זמנא ולעילא כי היה ענין המיתה מכאן ואילך דבר מחודש מעתה שמה שקדם על חטא אדם הא' כבר נתקן והוצרך לזה להקשות מיהושע שלא גרם. שאם היינו אומרי' שחזר הדבר אל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר