שלש פעמים רמז לו הקב"ה הניחה לי ויחר אפי ואעשך לגוי גדול - חכמת משה באחיזתו
כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 43 · דף קצג ע"ב
לשון הזוהר
תְּלַת זִמְנִין אַנְקִּיד לֵיהּ, אִי מֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימָנָא, כַּמָּה חֵילָךְ תַּקִּיף, כַּמָּה גְּבוּרְתָּךְ רַב, תְּלַת זִמְנִין אַנְקִּיד לֵיהּ, דִּכְתִּיב ׳וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי׳ הָא חַד. ׳וַיִּחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם׳ - הָא תְּרֵין. ׳וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל׳ - הָא תְּלַת. חָכְמְתָא דְּמֹשֶׁה בִּתְלַת נְקוּדִין אִלֵּין. אָחִיד בִּדְרוֹעֵיהּ יְמִינָא, לָקֳבֵל ׳הַנִּיחָא לִי׳. אָחִיד בִּדְרוֹעֵיהּ שְׂמָאלָא, לָקֳבֵל ׳וַיִּחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם׳. אִתְחַבָּק בְּגוּפָא דְּמַלְכָּא, לָקֳבֵל ׳וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל׳. וְכַד אִתְחַבָּק בְּגוּפָא, תְּרֵין דְּרוֹעִין מִסִּטְרָא דָּא וּמִסִּטְרָא דָּא, לָא יָכִיל לְאִתְנַעְנְעָא לְסִטְרָא בְּעָלְמָא. דָּא הֲוֵי חָכְמְתָא דְּמֹשֶׁה, (ס"א דבמילי) דְּמִינִי נְקוּדִין דְּמַלְכָּא יָדַע בְּכָל חַד מִנַּיְיהוּ, בְּאָן אֲתָר יִתְתָּקַף, וּבְחָכְמְתָא עֲבַד.
תרגום
׳שָׁלש פְּעָמִים׳ (שמות לד, כג) - רָמַז לוֹ, אֵי מֹשֶׁה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, כַּמָּה חָזָק כֹּחֲךְ, כַּמָּה גְּבוּרָתְךְ גְּדוֹלָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רָמַז לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי׳ (שמות לב, י) - הֲרֵי אֶחָד. ׳וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם׳ - הֲרֵי שְׁתַּיִם. ׳וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךְ לְגוֹי גָּדוֹל׳ - הֲרֵי שָׁלֹשׁ. חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְמָזִים הַלָּלוּ. אָחַז בִּזְרוֹעַ יְמִינוֹ - כְּנֶגֶד הַנִּיחָה לִּי. אָחַז בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאלוֹ - כְּנֶגֶד ׳וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם׳ - הִתְחַבֵּק בְּגוּף הַמֶּלֶךְ - כְּנֶגֶד ׳וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךְ לְגוֹי גָּדוֹל׳ - וּכְשֶׁהִתְחַבֵּק בַּגּוּף, וּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַעְנֵעַ לְצַד בָּעוֹלָם. זוֹ הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, (שבדברי) שֶׁמִּינֵי רְמָזִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִכִּיר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם מֵאֵיזֶה מָקוֹם יַחֲזִיק, וּבְחָכְמָה הוּא עָשָׂה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תלת זמנין אנקיד ליה, אי משה רעיא מהימנא, כמה חילך תקיף, כמה גבורתך רב, תלת זמנין אנקיד ליה, דכתיב ׳ועתה הניחה לי׳ הא חד. ׳ויחר אפי בהם ואכלם׳ - הא תרין. ׳ואעשה אותך לגוי גדול׳ - הא תלת. חכמתא דמשה בתלת נקודין אלין. אחיד בדרועיה ימינא, לקבל ׳הניחא לי׳. אחיד בדרועיה שמאלא, לקבל ׳ויחר אפי בהם ואכלם׳. אתחבק בגופא דמלכא, לקבל ׳ואעשה אותך לגוי גדול׳. וכד אתחבק בגופא, תרין דרועין מסטרא דא ומסטרא דא, לא יכיל לאתנענעא לסטרא בעלמא. דא הוי חכמתא דמשה, (ס"א דבמילי) דמיני נקודין דמלכא ידע בכל חד מנייהו, באן אתר יתתקף, ובחכמתא עבד.
התרגום: ׳שלש פעמים׳ (שמות לד, כג) - רמז לו, אי משה הרועה הנאמן, כמה חזק כחך, כמה גבורתך גדולה. שלש פעמים רמז לו, שכתוב ׳ועתה הניחה לי׳ (שמות לב, י) - הרי אחד. ׳ויחר אפי בהם ואכלם׳ - הרי שתים. ׳ואעשה אותך לגוי גדול׳ - הרי שלש. חכמתו של משה בשלשת הרמזים הללו. אחז בזרוע ימינו - כנגד הניחה לי. אחז בזרוע שמאלו - כנגד ׳ויחר אפי בהם ואכלם׳ - התחבק בגוף המלך - כנגד ׳ואעשה אותך לגוי גדול׳ - וכשהתחבק בגוף, ושתי זרועות מצד זה ומצד זה, לא יכול להתנענע לצד בעולם. זו היתה חכמתו של משה, (שבדברי) שמיני רמזים של המלך הכיר בכל אחד מהם מאיזה מקום יחזיק, ובחכמה הוא עשה.
מן המפרשים
הסולם: תלת זמנין אנקיד וכו' : ג' פעמים רמז לו, אי משה רעיא מהימנא, כמה כחך חזק, במה גדול גבורתך, ג' פעמים רמז לו. שכתוב, ועתה הניחה לי, הוא א', ויחר אפי בהם ואכלם, הרי שתים. ואעשה אותך לגוי גדול, הרי שלש. וחכמת משה לעכב הרצועה, היתה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: