ממלכת הזוהר › זוהר › כי תשא › מאמר 11: וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה › פיסקה 10 (קצא ע"ב)

אמר רבי אלעזר האם הערב רב אכלו מן המן - רק מה שנתנו להם ישראל מתמצית

כי תשא · וירא העם כי בשש משה - סוד חטא העגל הערב רב ופגם הלבנה · מאמר 11 · פיסקה 10 · דף קצא ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אִי הָכִי אִינּוּן עֵרֶב רַב לָא הֲווֹ אַכְלֵי מִן מַנָּא. אֲמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא. אֶלָּא מָה דְּיָהֲבִין לוֹן יִשְׂרָאֵל, כְּמַאן דְּיָהִיב לְעַבְדֵיהּ. וּמִמַּה הֲווֹ אַכְלֵי. מִתַּמְצִית, מָה דְּאִשְׁתְּאַר מִבָּתַר רֵיחַיָא, פְּסוֹלֶת. וּקְרָא אַכְרִיז וְאָמַר, ׳וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ (שמות טז, לה). בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָא אַחֲרָא. ׳וַיִּרְאוּ בְנִי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ׳ - מָן הוּא, וְלָא שְׁאַר עֵרֶב רַב, עָאנִי וְתוֹרֵי, דַּהֲווֹ בֵּינַיְיהוּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אִם כָּךְ, אוֹתָם עֵרֶב רַב לֹא הָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמָּן? אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא, אֶלָּא רַק מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהֶם יִשְׂרָאֵל, כְּמִי שֶׁנּוֹתֵן לְעַבְדּוֹ. וּמִמֶּה הָיוּ אוֹכְלִים? מִתַּמְצִית, מַה שֶּׁנִּשְׁאַר אַחַר הָרֵחַיִם, פְּסֹלֶת. וְהַכָּתוּב מַכְרִיז וְאוֹמֵר, ׳וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה׳ (שם טז, לה) - ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳, וְלֹא אֲחֵרִים. ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ׳ (שמות טז, טו) - ׳מָן הוּא׳, וְלֹא שְׁאָר הָעֵרֶב רַב, צֹאן וּבָקָר שֶׁהָיוּ בֵינֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, אבא, אי הכי אינון ערב רב לא הוו אכלי מן מנא. אמר ליה ודאי הכי הוא. אלא מה דיהבין לון ישראל, כמאן דיהיב לעבדיה. וממה הוו אכלי. מתמצית, מה דאשתאר מבתר ריחיא, פסולת. וקרא אכריז ואמר, ׳ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה׳ (שמות טז, לה). בני ישראל, ולא אחרא. ׳ויראו בני ישראל ויאמרו׳ - מן הוא, ולא שאר ערב רב, עאני ותורי, דהוו בינייהו.

התרגום: אמר רבי אלעזר, אבא, אם כך, אותם ערב רב לא היו אוכלים מן המן? אמר לו, ודאי כך הוא, אלא רק מה שנותנים להם ישראל, כמי שנותן לעבדו. וממה היו אוכלים? מתמצית, מה שנשאר אחר הרחים, פסלת. והכתוב מכריז ואומר, ׳ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה׳ (שם טז, לה) - ׳בני ישראל׳, ולא אחרים. ׳ויראו בני ישראל ויאמרו׳ (שמות טז, טו) - ׳מן הוא׳, ולא שאר הערב רב, צאן ובקר שהיו ביניהם.

מן המפרשים

הסולם: א"ר אלעזר, אבא וכו' : אר"א, אבא, א"כ, הערב רב לא היו אוכלים מן המן. א"ל ודאי כך הוא, אלא מה שנתנו להם ישראל היה כמי שנותן לעבדו. וממה היו אוכלים. היו אוכלים מתמצית, מה שנשאר מאחר הריחים, הפסולת. והמקרא מכריז ואמר, ובני ישראל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: