ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 3: לשא אנוסתו - סוד נשמת מטרוניתא ונשמת שפחה, השד המתהפך למלאך מטטרון בתשובה › פיסקה 2 (רעז ע"א)

בסתרי תורה יש למשל משל יש נשמה שהיא מטרוניתא ויש שהיא אמה - ויצר הרע רודף אחריה להכנס בגוף שהיא שפחה ליצר הרע שד יהודי

כי תצא · לשא אנוסתו - סוד נשמת מטרוניתא ונשמת שפחה, השד המתהפך למלאך מטטרון בתשובה · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף רעז ע"א

לשון הזוהר

בְּסִתְרֵי תּוֹרָה, אִית לָן לְהַמְשִׁיל מָשָׁל. נִשְׁמְתָא אִית דְּאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, וְנִשְׁמְתָא אִית, דְּאִיהִי אָמָה, כְּגוֹן ׳וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה׳ (שמות כא, ז) - וְנִשְׁמְתָא אִית, דְּאִיהִי שִׁפְחָה הֵדְיוֹטָא דְּבַּר נָשׁ. אוּף הָכִי, אִית דְּאִיהוּ עֶבֶד שִׁפְחָה לְגַבֵּי נִשְׁמְתָא, וּלְזִמְנִין נִשְׁמְתָא אַזְלָא בְּרָזָא דְּגִלְגּוּלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וְיֵצֶר הָרָע רָדִיף אֲבַּתְרָהָא, לְאַעֲלָא בְּגוּפָא, דְּאִיהוּ שִׁפְחָה לְגַבֵּי יֵצֶר הָרָע׳ (בראשית ח, ט). אִיהוּ שֵׁד יְהוּדִי. וְנִשְׁמְתָא י', אַמָּה הָעִבְרִיָּה. וּבָהּ הַהוּא שֵׁד, אִתְהַדָּר שַׁדַּי, דְּנָטִיר לָהּ לְהַהִיא נִשְׁמְתָא, וְתָב בָּהּ בְּתִיּוּבְתָּא, וּמְבָרֵךְ בָּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא בְּבָרוּךְ, וּמְקַדֵּשׁ בָּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקָדשׁ קָדשׁ קָדשׁ, וּמְיַחֵד עִמָּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקְרִיאַת שְׁמַע.

תרגום

בְּסִתְרֵי תוֹרָה יֵשׁ לָנוּ לְהַמְשִׁיל מָשָׁל. יֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁהִיא מַטְרוֹנִיתָא, וְיֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁהִיא אָמָה, כְּמוֹ ׳וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה׳ (שמות כא, ז) - וְיֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁהִיא שִׁפְחָה פְּשׁוּטָה שֶׁל הָאָדָם. גַּם כָּךְ, יֵשׁ שֶׁהוּא עֶבֶד שִׁפְחָה אֶל הַנְּשָׁמָה, וְלִפְעָמִים הַנְּשָׁמָה הוֹלֶכֶת בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ׳ (בראשית ח, ט) - וְיֵצֶר הָרָע רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ לְהִכָּנֵס בַּגּוּף, שֶׁהִיא שִׁפְחָה לַיֵּצֶר הָרָע. הוּא שֵׁד יְהוּדִי. וּנְשָׁמָה י', אָמָה הָעִבְרִיָּה. וּבָהּ אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְחוֹזֵר לְשַׁדַּי, שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, וְשָׁב בָּהּ בִּתְשׁוּבָה, וּמְבָרֵךְ בָּהּ אֶת הקב"ה ׳בְּכָל יוֹם׳ בְּבָרוּךְ, וּמְקַדֵּשׁ בָּהּ אֶת הקב"ה בְּקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וּמְיַחֵד עִמָּהּ אֶת הקב"ה בִּקְרִיאַת שְׁמַע.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בסתרי תורה, אית לן להמשיל משל. נשמתא אית דאיהי מטרוניתא, ונשמתא אית, דאיהי אמה, כגון ׳וכי ימכור איש את בתו לאמה׳ (שמות כא, ז) - ונשמתא אית, דאיהי שפחה הדיוטא דבר נש. אוף הכי, אית דאיהו עבד שפחה לגבי נשמתא, ולזמנין נשמתא אזלא ברזא דגלגולא, הדא הוא דכתיב, ׳ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ויצר הרע רדיף אבתרהא, לאעלא בגופא, דאיהו שפחה לגבי יצר הרע׳ (בראשית ח, ט). איהו שד יהודי. ונשמתא י', אמה העבריה. ובה ההוא שד, אתהדר שדי, דנטיר לה לההיא נשמתא, ותב בה בתיובתא, ומברך בה לקודשא בריך הוא בכל יומא בברוך, ומקדש בה לקודשא בריך הוא, בקדש קדש קדש, ומיחד עמה לקודשא בריך הוא, בקריאת שמע.

התרגום: בסתרי תורה יש לנו להמשיל משל. יש נשמה שהיא מטרוניתא, ויש נשמה שהיא אמה, כמו ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ (שמות כא, ז) - ויש נשמה שהיא שפחה פשוטה של האדם. גם כך, יש שהוא עבד שפחה אל הנשמה, ולפעמים הנשמה הולכת בסוד הגלגול, זהו שכתוב ׳ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה׳ (בראשית ח, ט) - ויצר הרע רודף אחריה להכנס בגוף, שהיא שפחה ליצר הרע. הוא שד יהודי. ונשמה י', אמה העבריה. ובה אותו השד וחוזר לשדי, ששומר את אותה הנשמה, ושב בה בתשובה, ומברך בה את הקב"ה ׳בכל יום׳ בברוך, ומקדש בה את הקב"ה בקדוש קדוש קדוש, ומיחד עמה את הקב"ה בקריאת שמע.

מן המפרשים

אור יקר: לישא את אנוסתו וכו/ ענין זה משל להמשיל הנשמה כדמסיק לקמיה, והבועל אותה באונס הוא יצר הרע, כענין האנוסה ממש שעל ידי יצר הרע שבאיש זה נאנסה, ויש בחינות רבות בנשמות כדמסיק, יש נשמה שהיא חשובה ביותר ואין לה יחס ביצר הרע ולא דבקות…

הסולם: בסתרי תורה אית וכו': בסתרי תורה, יש לנו להמשיל משל. יש נשמה שהיא מטרוניתא, דהיינו שנמשכת ממלכות דאצילות. ויש נשמה שהיא אמה, דהיינו שנמשכת מעולם הבריאה. כמו, וכי ימכור איש את בתו ל אמה . ויש נשמה שהיא שפחה הדיוטה. דהיינו שהיא…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דאיהי אמה ידוע שהיא מן הבריאה בבחינת בריאה כגון וכי ימכור לא אמר דאתמר בה. שאין ענין אותו הפ' אלא להורות שהבריאה נק' אמה. אבל עיקר הפ' נאמר בשל אצילות היורדת למטה לבריאה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: