ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 24: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך - סוד מזלות הלבנה והכוכבים ושבת המלכה שביום השביעי › פיסקה 4 (רפא ע"ב)

כוכב עליו נאמר דרך כוכב מיעקב שדרגתו ביום שלישי - ובו ירד הקבה לתת את התורה לישראל בת יחידה להיות עמו שבת המלכה

כי תצא · לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך - סוד מזלות הלבנה והכוכבים ושבת המלכה שביום השביעי · מאמר 24 · פיסקה 4 · דף רפא ע"ב

לשון הזוהר

כֹּכָ"ב, עָלֵיהּ אִתְּמַר, ׳דָּרַךְ כֹּכָב מִיַּעֲקֹב׳ (במדבר כד, יז) - דְּדַרְגֵּיהּ בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה. וּבֵיהּ ׳וַיְהִי בַיוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר׳ (שמות יט, טז) - דְּבֵיהּ נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יְחִידָה, לְמֶהֱוֵי עִמֵּיהּ שַׁבָּת מַלְכְּתָא. דְּאִיהוּ יוֹם שְׁלִישִׁי, כָּלִיל תְּלַת עַנְפֵי אֲבָהָן, ש', בַּת (מלכתא) יְחִידָאָה, דְּשֻׁלְטָנוּתָא דִּילָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, בֵּיהּ אִתְעָבִידַת שַׁבָּת.

תרגום

כֹּכָ"ב, עָלָיו נֶאֱמַר ׳דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב׳ (במדבר כד) - שֶׁדַּרְגָּתוֹ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, וּבוֹ ׳וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר׳ (שמות יט, טז) - שֶׁבּוֹ יָרַד הקב"ה לָתֵת אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יְחִידָה, לִהְיוֹת עִמּוֹ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, שֶׁהוּא יוֹם שְׁלִישִׁי, כּוֹלֵל שְׁלֹשֶׁת עַנְפֵי הָאָבוֹת, ש, הַבַּת [ הַמַּלְכָּה ] הַיְחִידָה, שֶׁשִּׁלְטוֹנָהּ בְּלֵיל שַׁבָּת, בּוֹ נַעֲשֵׂית שַׁבָּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ככ"ב, עליה אתמר, ׳דרך ככב מיעקב׳ (במדבר כד, יז) - דדרגיה ביומא תליתאה. וביה ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבקר׳ (שמות יט, טז) - דביה נחית קודשא בריך הוא למיהב אורייתא לישראל, בת יחידה, למהוי עמיה שבת מלכתא. דאיהו יום שלישי, כליל תלת ענפי אבהן, ש', בת (מלכתא) יחידאה, דשלטנותא דילה בליל שבת, ביה אתעבידת שבת.

התרגום: ככ"ב, עליו נאמר ׳דרך כוכב מיעקב׳ (במדבר כד) - שדרגתו ביום שלישי, ובו ׳ויהי ביום השלישי בהיות הבקר׳ (שמות יט, טז) - שבו ירד הקב"ה לתת את התורה לישראל, בת יחידה, להיות עמו שבת המלכה, שהוא יום שלישי, כולל שלשת ענפי האבות, ש, הבת [ המלכה ] היחידה, ששלטונה בליל שבת, בו נעשית שבת.

מן המפרשים

הסולם: ככב עליה אתמר וכו': ככב, עליו נאמר דרך ככב מיעקב. שהוא קו אמצעי, ומדרגתו ביום ג' דמעשה בראשית, ובו נאמר, ויהי ביום השלישי בהיות הבקר , שבו ירד הקב"ה לתת התורה לישראל שהתורה היא בת יחידה , דהיינו מלכות, שתהיה עמו, עם יום…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ביומו תתן שכרו דא וכו' מפני שהיא בעיקרו של יום ושזה היא תפלת אברהם בעל החסד מדתו של יום לכן נרמזה ונאמרה במצות עשה שהיא בחסד:

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר א, פח (עד: דפוס הגר״א) - התאמה חלקית עליה אתמר נוטה כו'. רוצה לומר שהרקיע, שהוא שמים, מכסה על הנקודה מלכות כנ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: