ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 22: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים כאלו פדה את הקבה - סוד רועה הנאמן המתקבל כבן למלך ולמטרוניתא › פיסקה 2 (רפא ע"א)

מי שגומל חסד עם שכינתו הוא גומל עם הקבה - משום שכשחטאו ישראל היתה האם רובצת עליהם עד שיצאו לתרבות רעה, גרש הקבה את בני המלך

כי תצא · כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים כאלו פדה את הקבה - סוד רועה הנאמן המתקבל כבן למלך ולמטרוניתא · מאמר 22 · פיסקה 2 · דף רפא ע"א

לשון הזוהר

מַאן דְּגָמִיל חֶסֶד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּמִיל. בְּגִין דְּכַד חָבוּ יִשְׂרָאֵל, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה בָּעֵי לְיַסְּרָא לוֹן, אִימָּא הֲוַת רְבִיעָא עָלַיְיהוּ, עַד דְּנַפְקוּ לְתַרְבּוּת רָעָה. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה עָבִיד. תָּרִיךְ בְּנֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, וְאִיהוּ אוֹמֵי, דְּלָא יֶהְדַּר לְאַתְרֵיהּ, עַד דְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְהַדְּרַת לְאַתְרָהָא. וּמַאן דְּהָדַר בִּתְשׁוּבָה, וְגָמִיל חֶסֶד בִּשְׁכִינְתָּא, וּבְכָל אוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין דִּילָהּ, וְלָאו אִיהִי (איהו) אֶלָּא לְמִפְרַק שְׁכִינְתָּא, דָּא עָבִיד חֶסֶד עִם קוֹנוֹ, וּכְאִילּוּ פָּרִיק לֵיהּ וּלִשְׁכִינְתֵּיהּ וְלִבְנוֹי.

תרגום

מִי שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד עִם שְׁכִינָתוֹ, הוּא גּוֹמֵל עִם הקב"ה. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל והקב"ה הָיָה רוֹצֶה לְיַסְּרָם, הָאֵם הָיְתָה רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה. מֶה עָשָׂה הקב"ה? גֵּרַשׁ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁהַמַּטְרוֹנִיתָא תַּחֲזֹר לִמְקוֹמָהּ. וּמִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְגוֹמֵל חֶסֶד עִם הַשְּׁכִינָה וּבְכָל הַתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ, וְלֹא הִיא [ הוּא ] אֶלָּא לִגְאֹל אֶת הַשְּׁכִינָה, זֶה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם קוֹנוֹ, וּכְאִלּוּ גָאַל אוֹתוֹ וְאֶת שְׁכִינָתוֹ וְאֶת בָּנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאן דגמיל חסד בשכינתיה, עם קודשא בריך הוא גמיל. בגין דכד חבו ישראל, וקודשא בריך הוא הוה בעי ליסרא לון, אימא הות רביעא עלייהו, עד דנפקו לתרבות רעה. קודשא בריך הוא מה עביד. תריך בני מלכא ומטרוניתא, ואיהו אומי, דלא יהדר לאתריה, עד דמטרוניתא אתהדרת לאתרהא. ומאן דהדר בתשובה, וגמיל חסד בשכינתא, ובכל אורייתא ובפקודין דילה, ולאו איהי (איהו) אלא למפרק שכינתא, דא עביד חסד עם קונו, וכאילו פריק ליה ולשכינתיה ולבנוי.

התרגום: מי שגומל חסד עם שכינתו, הוא גומל עם הקב"ה. משום שכשחטאו ישראל והקב"ה היה רוצה ליסרם, האם היתה רובצת עליהם, עד שיצאו לתרבות רעה. מה עשה הקב"ה? גרש את בני המלך והמטרוניתא, ונשבע שלא יחזר למקומו עד שהמטרוניתא תחזר למקומה. ומי שחוזר בתשובה וגומל חסד עם השכינה ובכל התורה ובמצוותיה, ולא היא [ הוא ] אלא לגאל את השכינה, זה עושה חסד עם קונו, וכאלו גאל אותו ואת שכינתו ואת בניו.

מן המפרשים

הסולם: מאן דגמיל חסד וכו': מי שגומל חסד עם השכינה, דהיינו להעלותה מן הגלות, גומל חסד עם הקב"ה, משום, כשחטאו ישראל, והקב"ה רצה ליסר אותם היתה אמא, דהיינו השכינה, רובצת עליהם, ועכבה את הקב"ה מליסרם. עד שיצאו לתרבות רעה. מה עשה הקב"ה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר