ממלכת הזוהר › זוהר › כי תצא › מאמר 1: וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן › פיסקה 16 (רעו ע"ב)

פתח ואמר רועה הנאמן הכלה הזו שלך נתן אותה הקבה לאברהם לגדלה - ובה קים כל התורה כלה ואפילו ערובי תבשילין

כי תצא · וענשו אתו מאה כסף כי הוציא שם רע על בתולת ישראל - סוד אסתר והכלה שנתנה לאברהם ולישראל ושיחת אליהו עם הרועה הנאמן · מאמר 1 · פיסקה 16 · דף רעו ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא, הַאי כַּלָּה דִּילָךְ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לָהּ לְאַבְרָהָם לְגַדְּלָא לָהּ לְגַבָּךְ, וּבְגִין דְּאִיהוּ נָטִיר לָהּ, אִתְקְרִיאַת בְּרָתֵיהּ. הֲדָא הוּא דְאִתְּמַר, בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ. וּבָהּ קִיֵּים כָּל אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ, וַאֲפִילּוּ עֵירוּבֵי תַּבְשִׁילִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי וְגוֹ'׳ (בראשית כו, ה). וְאִיהוּ הֲוָה לְגַבָּהּ אוֹמֵן, כְּגוֹן ׳וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה׳ (אסתר ב, ז) - וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרִיךְ לֵיהּ בְּגִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (בראשית כד, א) - וְגַדִּיל לָהּ מִכָּל מִדּוֹת טָבִין, וְגָמִיל לָהּ חֶסֶד, וְסָלִיק לָהּ בִּגְדּוּלָה בְּמִדַּת חֶסֶד דְּאַבְרָהָם, וַהֲוָה בֵּיתֵיהּ בְּגִינָהּ פָּתוּחַ לָרְוָוחָה, לְמִגְמַל חֶסֶד עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הַכַּלָּה הַזּוֹ שֶׁלְּךָ נָתַן אוֹתָהּ הקב"ה לְאַבְרָהָם לְגַדְּלָהּ אֵלֶיךָ, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁמַר אוֹתָהּ, נִקְרְאָה בִתּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ. וּבָהּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וַאֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי וְגוֹ'׳ (בראשית כו). וְהוּא הָיָה אוֹמֵן אֵלֶיהָ, כְּמוֹ ׳וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה׳ (אסתר ב) - והקב"ה בֵּרַךְ אוֹתוֹ בִּגְלָלָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ - וְגִדְּלָהּ מִכָּל טוֹבוֹת טוֹבוֹת, וְגָמַל עִמָּהּ חֶסֶד, וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ בִּגְדֻלָּה בְּמִדַּת חֶסֶד שֶׁל אַבְרָהָם, וְהָיָה בֵּיתוֹ בִּגְלָלָהּ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, לִגְמֹל חֶסֶד עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, רעיא מהימנא, האי כלה דילך, קודשא בריך הוא יהב לה לאברהם לגדלא לה לגבך, ובגין דאיהו נטיר לה, אתקריאת ברתיה. הדא הוא דאתמר, בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. ובה קיים כל אורייתא כלה, ואפילו עירובי תבשילין. הדא הוא דכתיב, ׳וישמר משמרתי וגו'׳ (בראשית כו, ה). ואיהו הוה לגבה אומן, כגון ׳ויהי אמן את הדסה׳ (אסתר ב, ז) - וקודשא בריך הוא בריך ליה בגינה, הדא הוא דכתיב, ׳ויהו"ה ברך את אברהם בכל׳ (בראשית כד, א) - וגדיל לה מכל מדות טבין, וגמיל לה חסד, וסליק לה בגדולה במדת חסד דאברהם, והוה ביתיה בגינה פתוח לרווחה, למגמל חסד עם כל באי עולם.

התרגום: פתח ואמר, רועה הנאמן, הכלה הזו שלך נתן אותה הקב"ה לאברהם לגדלה אליך, ומשום שהוא שמר אותה, נקראה בתו, זהו שכתוב בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. ובה קים כל התורה כלה, ואפלו ערובי תבשילין, זהו שכתוב ׳וישמר משמרתי וגו'׳ (בראשית כו). והוא היה אומן אליה, כמו ׳ויהי אמן את הדסה׳ (אסתר ב) - והקב"ה ברך אותו בגללה, זהו שכתוב ׳וה' ברך את אברהם בכל׳ - וגדלה מכל טובות טובות, וגמל עמה חסד, והעלה אותו בגדלה במדת חסד של אברהם, והיה ביתו בגללה פתוח לרוחה, לגמל חסד עם כל באי עולם.

מן המפרשים

אור החמה: האי כלה דילך וכו' היא מדת המלכות כלת משה ודאי שניתנה תורה על ידו ולא הוא הדרך שתנתן התורה לישראל אלא ע"י מה שקשטו אותה האבות כל א' חלקו כפי הראוי לו והמקשט הראשון שהתחלת הענין הוא חצי חלק מהכל היה אברהם כ"ש שקשטה חלק גדול…

הסולם: פתח ואמר רעיא וכו': פתח ואמר אליהו, רעיא מהימנא, כלה זו שלך, דהיינו המלכות, נתן אותה הקב"ה לאברהם, לגדל אותה בשבילך, ומשום שהוא שמר אותה, היא נקראת בתו, זהו שאמרו, בת היתה לו לאברהם ו בכל שמה (כנ"ל ויחי אות רע"ז) ובה קיים כל…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: לגדלא לה נל"עד דהיינו בסוד הפנימיות שלה כי החיצוניות שהוא לחיות העולמות ודאי שלא חסר ממנה כל קומתה. דאל"תה איך היה נמשך השפע לעולם שצריך לבוא דרך בה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: