ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 4: ׳זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלהים אדם׳ - שני ה'אדם' ורזי הפרצוף › פיסקה 5 (ע ע"ב)

בדמות אלהים עשה אותו - דיוקנין עוברים ולא קיימים

יתרו · ׳זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלהים אדם׳ - שני ה'אדם' ורזי הפרצוף · מאמר 4 · פיסקה 5 · דף ע ע"ב

לשון הזוהר

לְבָתַר דְּאִתְגַּלְיָיא מִלְּתָא, מִגּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה קַדְמָאָה דִּקְרָא, בָּרָא אָדָם לְתַתָּא, דִּכְתִּיב ׳בְּיוֹם בְּרוֹא אֱלהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלהִים עָשָׂה אוֹתוֹ׳ - בִּדְמוּת (ס"א דא איהו) דְּאָדָם אִיהוּ כְּהַאי חֵיזוּ דְּאִתְחָזֵי דִּיּוּקְנִין בֵּיהּ, וְאִינּוּן דִּיּוּקְנִין לָא קַיְימִין בְּהַהוּא חֵיזוּ בְּדִיּוּקְנָא בְּקִיּוּמָא, אֶלָּא מִתְעַבְּרָן מִינֵּיהּ - אוּף הָכִי ׳בִּדְמוּת אֱלהִים׳.

תרגום

לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה הַדָּבָר, מִתּוֹךְ הַהֶעְלֵם הָעֶלְיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּסוּק, בָּרָא אָדָם לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳'בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ'׳ - 'בִּדְמוּת' - הָאָדָם הוּא כְּאוֹתוֹ מַרְאֶה שֶׁנִּרְאִים בּוֹ דְּיוֹקָנִים, וְאוֹתָם הַדְּיוֹקָנִים אֵינָם עוֹמְדִים בְּאוֹתוֹ הַמַּרְאֶה בִּדְיוֹקָן בְּקִיּוּם, אֶלָּא עוֹבְרִים מִמֶּנּוּ - כָּךְ גַּם ׳'בִּדְמוּת אֱלֹהִים'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לבתר דאתגלייא מלתא, מגו סתימו עלאה קדמאה דקרא, ברא אדם לתתא, דכתיב ׳ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו׳ - בדמות (ס"א דא איהו) דאדם איהו כהאי חיזו דאתחזי דיוקנין ביה, ואינון דיוקנין לא קיימין בההוא חיזו בדיוקנא בקיומא, אלא מתעברן מיניה - אוף הכי ׳בדמות אלהים׳.

התרגום: לאחר שנתגלה הדבר, מתוך ההעלם העליון הראשון של הפסוק, ברא אדם למטה, שכתוב ׳'ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו'׳ - 'בדמות' - האדם הוא כאותו מראה שנראים בו דיוקנים, ואותם הדיוקנים אינם עומדים באותו המראה בדיוקן בקיום, אלא עוברים ממנו - כך גם ׳'בדמות אלהים'׳.

מן המפרשים

הסולם: לבתר דאתגליא מלתא וכו': לאחר שהדבר נגלה מתוך הסתום העליון הראשון שבכתוב, דהיינו שנגלה שזה ספר סובבים על אדם העליון, שתולדותיהם הם נשמות ורוחות בני אדם, כנ"ל, ברא אדם שלמטה, שכתוב ביום ברוא אלקים אדם בדמות אלקים עשה אותו.…

אור יקר: בדמות אלהים ברא אותו וכל הראוי לצאת ממנו, ולכך הראה לו כל הנמשך אחריו כדי שיהיה כאלהים, יודע ורוא׳ ומשיג כל הנמשך אחריו. זה ספר וכו׳ אית ספר וכו׳ אין ספק שלשון ספר הוא ספירת דברים, ולכך.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: