מהונך ומחנך - שמחת הניגון והמעשים הכשרים להורים
יתרו · ׳כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך׳ - שותפות ההורים עם הקב"ה · מאמר 34 · פיסקה 6 · דף צג ע"א
לשון הזוהר
׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ׳ (דברים ה, טז) - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כַּבֵּד אֶת יהו"ה מֵהוֹנְךָ׳. מֵהוֹנֶךָ: מִמָּמוֹנֶךָ. מֵהוֹנֶךָ: מֵחִנְּךָ. בְּחֶדְוָה דְּנִגוּנָא, לְמֶחדֵי לִבָּא, דְּהָא דָּא חֶדְוָה דְּלִבָּא, כְּגַוְונָא דָּא נִגּוּנָא דְּכָל עָלְמָא. עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָאָן דְּהַהוּא בְּרָא, חַדֵּי לִבָּא דְּאָבוּהָ וּדְאִמֵּיהּ. מֵהוֹנֶךָ, מִמָּמוֹנֶךָ לְכָל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ.
תרגום
׳כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ׳ (שמות כ, יב) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךְ׳ (משלי ג, ט) - מֵהוֹנֶךְ - מִמָּמוֹנְךְ. מֵהוֹנֶךְ - מֵחִנְּךְ. בְּשִׂמְחַת הַנִּגּוּן לְשַׂמֵּחַ הַלֵּב, שֶׁהֲרֵי זוֹ שִׂמְחַת הַלֵּב, כְּמוֹ זֶה הַנִּגּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים שֶׁל אוֹתוֹ בֵּן מְשַׂמְּחִים לֵב אָבִיו וְאִמּוֹ. מֵהוֹנֶךְ - מִמָּמוֹנְךְ לְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳כבד את אביך׳ (דברים ה, טז) - כמה דאת אמר ׳כבד את יהו"ה מהונך׳. מהונך: מממונך. מהונך: מחנך. בחדוה דנגונא, למחדי לבא, דהא דא חדוה דלבא, כגוונא דא נגונא דכל עלמא. עובדין דכשראן דההוא ברא, חדי לבא דאבוה ודאמיה. מהונך, מממונך לכל מה דאצטריכו.
התרגום: ׳כבד את אביך׳ (שמות כ, יב) - כמו שנאמר ׳כבד את ה' מהונך׳ (משלי ג, ט) - מהונך - מממונך. מהונך - מחנך. בשמחת הנגון לשמח הלב, שהרי זו שמחת הלב, כמו זה הנגון של כל העולם. מעשים כשרים של אותו בן משמחים לב אביו ואמו. מהונך - מממונך לכל מה שצריכים.
מן המפרשים
הסולם: כבד את אביך: הוא כש"א, כבד את ה' מהונך. מהונך, היינו מכספך, מהונך, היינו מחנך, מן החן שלך, דהיינו בשמחה של נגון. כי זה הוא שמחת הלב כמו הניגון שבכל העולם, המשמח את הלב, מעשים ישרים של הבן משמחים לב אביו ואמו. מהונך, היינו…
אור יקר: וז״ש נגונא דכל, עלמא וכו׳, וכן ממונך כיוצא בו כדפי׳, הנה יש שפי׳ דווקא משל אב, ור״ש רמו אור ור״ש ס״ל ׳משל בן, .והכריח סברא זו מענין הב״ה שהוא משל עצמו, וז״ש כמא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: